כ"ו כסלו ה'תשע"ח

יאשייניצה רושיילנה Jasienica Rosielna

עיירה בפולין
מחוז: לבוב
נפה: בז'וזוב
אזור: גאליציה המערבית ושלזיה
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-2,090

·  יהודים בשנת 1941: כ-479

תולדות הקהילה:
 

יאשייניצה רושיילנה מוזכרת כיישוב כבר במאה ה- 15. יש לשער, שהיה זה ישוב בבעלות האצולה. הידיעות הדלות על המקום והיהודים שבו הן מן המאות ה- 19 וה- 20 בלבד. ביישוב עירוני ודל זה התקיימו שלושה ירידים בשנה, ויום-שוק אחד בשבוע. תושבי המקום הנוצרים עסקו בעיקר באריגת בדים בבתיהם, ואילו פרנסתם של היהודים היתה בעיקר על המסחר הזעיר והרוכלות. היו גם ביניהם שקנו את האריגים מידי התושבים ושיווקו אותם למקומות אחרים. יש להניח שכמה יהודים עסקו גם במלאכה. רבה הראשון של יאשייניצה רושיילנה היה רושיילנה אברהם-יוסף-יעקב גלרנטר, שנתקבל כרב ב- 1858 וכיהן בתפקידו עוד ב- 1912. בין שתי מלחמות-העולם כיהן במקום הרב גלרנטר, כנראה קרובו של רושיילנה אברהם. רבה האחרון של יאשייניצה רושיילנה נספה בשואה. בסוף שנות העשרים עמד בראש ועד הקהילה שכנא. במקום פעלה קופת "גמילות-חסדים" וב- 1929 קיבלו ממנה 7 אנשים הלוואות בסך כולל של 460 זלוטי. כן נתקיימה ביאשייניצה חברת "ביקור חולים". בתקופה שבין שתי המלחמות היה ביאשייניצה סניף של "הציונים הכלליים". בבחירות לקונגרס הציוני ב- 1935 ניתנו ל"הציונים הכלליים" 64 קולות, ול"המזרחי" - 10. בשנים 1933- 1934 היה ביאשייניצה רושיילנה קן של הנוער העברי "עקיבא". מועטות בידינו הידיעות על גורלם של יהודי יאשייניצה רושיילנה בימי הכיבוש הנאצי. נראה שבמחצית השנייה של 1942 הוקם ביאשייניצה רושיילנה גיטו, ובו רוכזו יהודי המקום והסביבה. לקראת חיסול הגיטו, כנראה ביולי 1942, גורשו ליאשייניצה רושיילנה כמה מאות יהודים מדומאראדז ומיישובים אחרים בסביבה (בין היתר 11 משפחות מן הכפר באריץ'), שהתגוררו במקום מולדתם על סמך רישיון מיוחד שקיבלו מאת השלטונות הגרמניים. הם עיבדו את אדמותיהם אך נאסר עליהם לעזוב את הכפר. בגלל הצפיפות בגיטו, נאלצו רבים מהם לשהות תחת כיפת השמיים. בגיטו שרר רעב. בינתיים כ- 200 צעירים נלקחו לעבודות-כפייה ביאשליסקה ובמחנה-העבודה בפלאשוב. ב- 12.8.1942 חוסל הגיטו. כ- 600 תושביו נורו למוות בקירבת מקום. באותו יום ובאותו מקום נרצחו גם היהודים מקורצ'ינה.