ג' אייר ה'תשע"ז

ייזופול JEZUPOL

ישוב עירוני בפולין
מחוז: סטאניסלאבוב
נפה: סטאניסלאבוב
אזור: גאליציה המזרחית
במרחק כ- 7 ק"מ מהאליץ
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ- 3,014

·  יהודים בשנת 1941: כ- 188

תולדות הקהילה:
כללי

ישוב עירוני זה, השוכן 7 ק"מ מהאליץ'; היה עד סוף המאה ה- 16 כפר בשם ציישיבייסי, ולידו מבצר בנוי-עץ. משחרב המבצר בעת אחת הפלישות של הטאטארים מגיניו( פוצצוהו והניסו את הצרים עליו), כינה אותו בעליו הפרטי דאז, יעקב פוטוצקי, הווייבודה הבראצלבי, בשם ישוע משיחם - ייזופול. ב- 1598 הוקם במקום המבצר מנזר של הדומיניקאנים, ולידו התפתחה העיירה. במנזר נצטברה ספריה עשירה בכתבי-יד ודברי-דפוס עתיקים. במחצית השנייה של המאה ה- 19 הוקמה ליד העיירה תחנת-רכבת בקו לבוב-צ'רנוביץ. בספטמבר 1920 השתוללו במקום כנופיות פטלורה שגרמו הרס רב. עד סוף המאה ה- 16 אין סימנים לישיבתם של יהודים בייזופול. בתעודה מ- 1567 צויין, שאין במקום יהודים משלמי מס-גולגולת. בתעודה מ- 1636 כבר מוזכר היהודי בר כחוכר האחוזה כולה מידי בעליה. ב- 1717 הוטל על יהודי ייזופול ומאריאופול הסמוכה לה מס-גולגולת בסך כולל של 215 זהובים. במחצית השנייה למאה ה- 18 נמצאה בייזופול קהילה יהודית מאורגנת, שחסתה על 49 יהודים שהתגוררו ב- 7 הכפרים הסמוכים. היישוב היהודי התפתח אך במעט במאה ה- 19 בגלל קירבתו ליישוב גדול יותר בהאליץ'. אירועי מלחמת-העולם הראשונה, ובעיקר הפרעות שפרעו ביהודי המקום ב- 1920 כנופיות פטלורה (נפצעו קשה 5 יהודים, 8 נשים נאנסו ונגרם נזק ברכוש שנאמד בכחצי מליון מארקים), הביאו לידי כך שהיישוב היהודי נתרוקן ביותר ממחצית תושביו קודם המלחמה. שרידי היישוב נתמכו בגמר המלחמה בידי הג'וינט, שעזר בשיקום בתיהם ועסקיהם. בשנות ה- 30 התפרנסו 22 יהודי ייזופול על מסחר זעיר, 11 על המלאכה, 5 על החקלאות, 1 מצא את לחמו כפועל שכיר ו- 6 לא הוגדר משלח-ידם. היהודים גילו פעילות ציבורית-חברתית ערה. תעיד על-כך, בין השאר, קופת גמ"ח שהוקמה ב- 1929 ואשר נתנה מדי שנה בשנה הלוואות רבות על סכומים גדולים לערך. בשנים 1934- 1936 ניתנו מדי שנה כ- 60 הלוואות על סך כולל של כ- 10,000 זלוטי. ב- 1934 תרמו יהודי המקום כסף לבית-היתומים בקולומיאה. בזמן ההוא נודע שמו של נדבן יוסף-משה גרומר, שתרם סכומי כסף ניכרים לצדקה ולצורכי הכולל בארץ-ישראל. לייזופול יצאו מוניטין בזכות ישיבתם במקום של אדמו"רים לבית סטראטין - ר' אליעזר ברנדוויין ב"ר יהודה-צבי מסטראטין, שניהל את חצרו מ- 1844 עד פטירתו ב- 1866. את מקומו מילא בנו ר' אורי ברנדוויין, ואחריו ר' מיכל בראנדוויין (מ- 1880). אדמו"רים משושלת ר' אליעזר עברו לגור בסטאניסלאבוב והמשיכו להיקרא בשם אדמו"רי אזיפאלי. כנראה, כיהנו האדמו"רים לבית בראנדוויין גם כרבנים בייזופול. בתחילת המאה ה- 20 כיהן כרב דמתא ר' ישעיהו ב"ר מרדכי צבי לאנדמאן. בתקופה שבין שתי המלחמות פעלו במקום ארגונים ציונים. סניף התאחדות (הוקם ב- 1923), המזרחי ולידו קן בני עקיבא. בבחירות לקונגרסים הציוניים הצביעו כל השוקלים בעד רשימת המזרחי (ב- 1933 - 24 קולות, וב- 1935 - 33 קולות). ב- 1937 נפתחו במקום קורסים ללימוד השפה העברית. בבחירות לקהילה שנתקיימו ב- 1924 ניצחה הרשימה הלאומית הציונית. ליהודי ייזופול היתה גם נציגות נכבדת במועצת העיריה; ב- 1927 היו 9 חברי המועצה יהודים. אין בידנו ידיעות מפורטות על קורותיהם של יהודי ייזופול בימי מלחמת-העולם השנייה. משכבשו הנאצים את ייזופול ב- 2.7.1941 כפו על היהודים לעבוד בתיקון גשר בקירבת העיירה. הם התעללו ביהודים העובדים, ורבים מהם נספו שם. קהילת ייזופול הזעירה חוסלה כנראה בספטמבר או באוקטובר 1942 על-ידי עקירתם של יהודיה אלה ייתכן( שבשעת האקציה נרצחו חלקם במקום) לגיטו בסטאניסלאבוב, שם הושמדו - בדומה לעקורים ממקומות אחרים שבסביבה - ב"טחנת רודולף", או שולחו מן המחנה הזה להשמדה בבלז'ץ.