ג' כסלו ה'תשע"ח

ינובייץ JANOWIEC

עיירה בפולין
מחוז: קיילצה
נפה: קוז'ייניצה
אזור: מחוזות לובלין קיילצה

תולדות הקהילה:
כללי

היישוב י' הוקם באמצע המאה ה-15 ביזמת האציל פיוטר פינליה, שקיבל בשנת 1537 פריווילגיה מן המלך זיגמונט הראשון. בכתב הזכויות הזה התיר המלך למתיישבים ממוצא גרמני לשבת בי' ולקיים בה יום שוק שבועי ושלושה ירידי מסחר שנתיים. עם פלישת השוודים בשנת 1656 נהרסה י' כליל. ההתיישבות במקום חודשה רק בתחילת המאה ה-18, כאשר רכשה אותו משפחת טארלוב. בשנת 1780 עברה הבעלות על אדמות י' לידי משפחת פיאסקוביץ.
יהודים התיישבו בי' זמן קצר לאחר הקמתה. בשנת 1553 ישבו בעיירה כמה משפחות יהודיות שהתפרנסו ממסחר, ובאמצע המאה ה-17, ערב פלישת השוודים, הגיע מספרם בה ל-64. על מצבה הכלכלי האיתן של הקהילה היהודית במקום תעיד העובדה שבשלהי המאה ה-16 הוחל בבניית בית-כנסת מלבנים. בנייתו הושלמה בתחילת המאה ה-17. בית-כנסת זה היה מן המפוארים בפולין, והתפרסם בציורי הקיר המרהיבים שבו. לאחר שהמקום ננטש בעקבות הכיבוש השוודי, התחסל גם היישוב היהודי בי', והוא חודש רק בתחילת המאה ה-18. במאות ה-19 וה-20 כיהנו ברבנות י' ר' שלום צבי גולדבוים (נזכר ב-1895); ר' יהודה נח בראוור, מראשוני הרבנים "חובבי ציון", שהתפרסם בסדרת ספריו בשבחה של ארץ-ישראל (נפטר ב-1940 בירושלים); ר' אברהם יוזפא לרמן, מחבר "חיי איברא", שעבר ב-1920 לפולאווי (ע"ע); ובשנים 1920-1932 - ר' מרדכי גיטרמן. בין שתי מלחמות העולם התפרנסו יהודי י' ממסחר זעיר ומלאכה. בתחילת שנות ה-30 הוקם במקום סניף קטן של התנועה הציונית. הציונים עסקו בעיקר באיסוף תרומות בעבור הקרן הקיימת. אנשי הקהילה, בהנהגת "אגודת ישראל" והרב המקומי, ניהלו מאבק נגד פעילותם של הציונים ואסרו עליהם לאסוף תרומות בבית-הכנסת.
בשנת 1938 אספו יהודי י' כספים לשיפוץ בית-הכנסת. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הגיעו לי' קבוצות של יהודים שגורשו ממערב פולין. בי' לא הוקם גטו ויהודי העיירה המשיכו לחיות בבתיהם ולעבוד למחייתם. בראש העיירה הציבו הגרמנים "פולקסדויטשה" ושמו שומאכר, שנהג לסחוט כספים מן היהודים, במיוחד מן הפליטים שהגיעו למקום. בקיץ 1941 נערך בי' רישום של צעירים כשירים לעבודה, וחלקם נשלחו לעבודה במחנה פיונקי.על אחריתם של יהודי י' אין בידינו מידע מפורט. ידוע שבאוגוסט או בספטמבר 1942 הם נשלחו יחד עם יהודים אחרים מן האזור לגטו זבולן (ע"ע) ששימש אז אחד ממקומות הריכוז ליהודי הסביבה. ב-92 בספטמבר 1942 גורשו יהודי זבולן, ועמם גם יהודים מיישובי הסביבה, דרן גרבטקה (ע"ע) למחנה ההשמדה טרבלינקה.