ד' תמוז ה'תשע"ז

טצ'ב TCZEW

עיר בפולין
מחוז: פומרניה
נפה: טצ'ב
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-11,913

·  יהודים בשנת 1941: כ-18

תולדות הקהילה:
 

ט' נוסדה בשנת 1209. בראשיתה היתה יישוב חקלאי. בשנת 1288 ייסד בה נסיך פומרניה מסטווין השני מנזר דומיניקני וכנסייה, ומאוחר יותר הוענקה לט' פריווילגיה שהקנתה לה זכויות עיר. בשנת 1310 התנהל במקום קרב בין נסיך פומרניה לבין מסדר "אבירי הצלב", שכבשו את העיר והרסוה, ואחר-כך בנו אותה מחדש והחזיקו בה עד 1410. מאז ועד 1456 עברה העיר מיד ליד; צ'כים, גרמנים ופולנים נלחמו על השלטון בה ובסופו של דבר זכו בה הפולנים. באמצע המאה ה-17 נכבשה ז' בידי השוודים שזרעו בה הרס וחורבן, ומאז לא השתקמה במשך זמן רב. בשנת 1772, עם חלוקתה הראשונה של פולין, סופחה ט' לפרוסיה. תחת השלטון הפרוסי-גרמני גדלה אוכלוסייתה וכלכלתה התפתחה, לא במעט הודות לדרכי התחבורה ומסילות הברזל החדשות שקישרו אותה עם מרכזי המסחר ב"פולין-גדול". אחרי מלחמת העולם הראשונה הוחזרה ט' לפולין. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם נשארה אוכלוסייתה של ט' יציבה והעיר שמרה על אופייה התעשייתי. ט' נכבשה בידי הגרמנים מיד עם פלישתם לפולין. בנובמבר 1939 החלו הגרמנים לגרש את תושביה הפולנים לגנרל-גוברנמן, ו-1,200 משפחות פולניות גורשו לעבודת כפייה בגרמניה, בעיר הוקמו בתקופה זו מחנות שבויים שהוחזקו בהם אנגלים, צרפתים ורוסים.
מסוף המאה ה-15 החלו סוחרים יהודים מגדנסק (דנציג, ע"ע) וממקומות אחרים לפקוד את ט', שהיתה אז מרכז אזורי לסחר תבואות. במאה ה-16 באו סוחרים יהודים רבים לימי השוק המקומיים, אבל שלטונות העיר מיהרו והטילו איסור על הסחר החופשי בשוק כדי להגן על הסוחרים המקומיים. בניסיון לעקוף את האיסור הזה התיישבו אז כמה סוחרים יהודים באחוזת צ'זיקובו שמדרום לט'. בעלי האחוזה, הבישופים של וולוצלאווק, חתמו עם היהודים האלה חוזה שנשמר שנים רבות בארכיון האחוזה, אבל אחר-כך אבד. ככל הידוע לנו נהנו היהודים בחווה ובכפרים שבנפת ט' מתנאי חיים נוחים למדי.
בשנת 1772, כשט' סופחה לפרוסיה, בוטל האיסור על ישיבת יהודים בט'. בשנות ה-80 של המאה ה-18 ישבו בעיירה 23 סוחרים יהודים, כנראה הראשונים שהתיישבו שם. בראשית המאה ה-19 גדל היישוב היהודי בט' במהירות, וב-1820 כבר ישבו בה 276 יהודים. נראה שיהודים נמשכו לט' הודות לפיתוח התשתית הכלכלית שלה, חיבורה לרשת מסילות הברזל ועמה הקמתם של מפעלי תעשייה ראשונים. תחילה התיישבו במקום יהודים שעסקו במסחר, בעיקר סוחרי תבואות ועורות, אך עם הזמן באו גם מומחים בענף הטקסטיל ובעלי מקצועות אחרים. יהודים רבים פתחו חנויות לדברי הלבשה, ענף שכל החנויות בו היו בבעלות יהודים. ערב מלחמת העולם הראשונה היו יהודים בעליהם של 9 מתוך 24 בתי-המסחר הסמוכים לשוק.
בשנת 1835 בנו יהודי ט' בית-כנסת, שמומן מתרומות של סוחרים יהודים אמידים, רכשו אדמה לבית-עלמין וייסדו חברה קדישא, בשנת 1849 כיהן בט' רב, ד"ר יעקב קארו, מראשי תנועת ההשכלה בפרוסיה. הוא פרסם כמה וכמה מחקרים היסטוריים (לרבות חיבור על תולדות העיר ט' שלא נשתמר בידינו).
מאז אמצע המאה ה-19 פקד את יהודי ט' תהליך מתמשך של יציאה לערים גדולות והגירה, תהליך שגבר ביתר שאת אחרי מלחמת העולם הראשונה. אז כבר לא החזיקה הקהילה רב והשוחט, ששימש גם חזן, היה הסמכות ההלכתית במקום, בעיקר בענייני כשרות. בשנת 1925 השתקעה בט' קבוצה של סוחרים יהודים מלודז', רובם הגדול סוחרי טקסטיל. בשנת 1932 ישבו במקום 93 יהודים (ותיקים וחדשים), אבל ערב מלחמת העולם השנייה נותרו רק 18 יהודים.
מיד אחרי כיבוש העיר, ב-7 בספטמבר 1939, הוציאו הגרמנים את יהודי העיר מבתיהם, התעללו בהם באכזריות ולמחרת רצחו את רובם. במיוחד התעללו בשני אחים בני משפחת מאייר, משפחה מקומית ותיקה, לפני שהוצאו להורג. רק שני יהודים נותרו לפליטה, אבל כעבור ימים אחדים נעצרו גם הם, שולחו למחנה הריכוז שטוטהוף שליד גדנסק, ושם נרצחו.