כ"ט חשון ה'תשע"ח

טרויאנובקה TROJANOWKA

עיירה בפולין
נפה: קובל
אזור: ווהלין ופוליסיה
8 ק"מ ממסילת הברזל סארני קובל
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ- 647

·  יהודים בשנת 1941: כ- 212

·  יהודים לאחר השואה: כ- 30

תולדות הקהילה:
 

טרויאנובקה שוכנת במרחק 8 ק"מ בערך ממסילת הברזל סארני-קובל. ראשית היישוב היהודי היתה כנראה במחצית השנייה של המאה ה- 17. בהתוועדות גליל ווהלין שנערכה בהורוכוב בשנת 1700 הוטל על יהודי טרויאנובקה לשלם רק 160 זהובים מס גולגולת, סכום המעיד על יישוב יהודי קטן. קהילת טרויאנובקה היתה כפופה לקהילת לוצק. בסוף המאה ה- 19, לאחר שנסללה מסילת הברזל סארני-קובל-בריסק, גדלה אוכלוסיית טרויאנובקה והגיעה ל- 1,000 נפש; בתוכם היו כנראה כמה מאות יהודים. בימי מלחמת העולם הראשונה, בקיץ 1915, נעצרה החזית האוסטרית-רוסית בקרבת טרויאנובקה. היישוב נפגע ומספר תושביו, כולל יהודים, ירד. בשנת 1919 ניסתה כנופייה של באלאחובצים לפרוע ביהודי העיירה, אך הם הונסו בידי חיילים פולניים. בשנות השלושים גדל מספר היהודים והגיע ל- 350 בערך. הם עסקו בחקלאות, במסחר זעיר ובמלאכה. במקום היה בית-כנסת. החל משנת 1898 כיהן ברבנות בטרויאנובקה ר' יצחק מלמד. הוא נפטר בסוף שנת 1941. בשנת 1933 נוסד בטרויאנובקה קיבוץ הכשרה של "החלוץ". לאחר ספטמבר 1939 עלה מספר היהודים, שכן לטרויאנובקה באו 150 פליטים ממרכז וממערב פולין. טרויאנובקה נכבשה בידי הגרמנים ב- 28 ביוני 1941, אך מי ששלטו בה היו האוקראינים ואלה שדדו, התעללו ורצחו כמה יהודים. הם אילצו את היהודים לצאת לעבודת כפייה ואלה הועבדו בבניית גשר על הנהר סטוחוד ובכריתת עצים ביערות הסביבה. לאחראי על ארגון עבודת היהודים נתמנה הרב יצחק מלמד ולאחר פטירתו מילא תפקיד זה בנו, השוחט ר' יהושע מלמד. ב- 11 באוגוסט 1941 פרצה לעיירה כנופייה של 200 אוקראינים בערך והחלה לשדוד את בתי היהודים. קבוצה של 15 בחורים יהודיים שהתארגנה עוד קודם למקרים כאלה ושהיו בתוכה שלושה חיילים לשעבר וברשותם נשק, התייצבה מול הפורעים. חבריה ירו בתוקפים, הרגו את מפקד הכנופייה והניסו את השאר. למחרת הגיעה יחידת צבא גרמנית, חקרה את האירוע, אך למרות שהאוקראינים המקומיים ניסו להסיתה נגד היהודים, לא נקטו הגרמנים בשום צעדים נגד קבוצת ההגנה העצמית היהודית. באותה עת הוקם יודנראט ובראשו פליט, עורך-הדין גולד. לסגנו מונה השוחט ר' יהושע מלמד. היהודים נדרשו לשלם תשלומי כופר וגם סכומי כסף להחזקת המשטרה האוקראינית. בטרויאנובקה הוקם גטו פתוח, שכלל 45 בתים; הגטו לא היה מגודר. עבור עבודתם קיבלו היהודים 100 גרם לחם ליום לאיש וסכום כסף קטן, שרובו הוצא בידי היודנראט כדי לשחד את אנשי הממשל האוקראיני. בכ"א באלול תש"ב (3 בספטמבר 1942) רוכזו יהודי טרויאנובקה והובלו למנייביץ'. בדרך, ליד הכפר צ'רוואחה, נורו הזקנים והחולים. בערך 150 איש ברחו ליערות. הנותרים הובאו למנייביץ' ושם נרצחו יחד עם בני המקום בכ"ג באלול תש"ב (5 בספטמבר 1942). מבין הבורחים ליער חזרו בערך 70 איש, ובראשם הרב מלמד. בהאמינם להבטחות הגרמנים שלא יאונה להם רע הם חזרו לעיירה ונרצחו. שאר הבורחים שוטטו ביערות; חלק מהם נפטרו מרעב וממחלות. הצעירים שנותרו בחיים הצטרפו בראשית 1943 ליחידות פרטיזנים סובייטיות, בעיקר לגדודים של קונישצ'וק ("קרוק") ושל סובייסיאק ("מקס"). הבלתי לוחמים צורפו למחנות האזרחיים שהיו ליד גדודים אלה. טרויאנובקה שוחררה בראשית פברואר 1944. מיהודיה ניצלו בערך 30.