כ"ח תשרי ה'תשע"ח

לאפי LAPY

ישוב עירוני בפולין
מחוז: ביאליסטוק
נפה: ויסוקיה מאזובייצקיה
אזור: וארשה והגליל
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-7,000

תולדות הקהילה:
במלחה"ע ה - II

לאפי נכבשה בידי הגרמנים בספטמבר 1939. כבר בימים הראשונים של הכיבוש אסרו הגרמנים 13 יהודים מנכבדי הקהילה והוציאו אותם להורג. גם בחודשים שלאחר מכן הוציאו הגרמנים להורג עשרות מתושבי המקום, בכללם גם יהודים. בשנים 1941- 1942 אסרו הגרמנים 60 תושבים, יהודים ופולנים, הובילו אותם אל מחוץ לעיירה וירו בהם במקום בלתי ידוע. מצבם של רוב התושבים היהודיים בלאפי היה נסבל, לעומת מצבם במקומות אחרים; הם לא סבלו מרעב והמשיכו לקיים קשרי מסחר עם הפולנים. ב- 2 בנובמבר 1942 כיתרו אנשי המשטרה הגרמנית את העיירה. באותו יום ריכזו הגרמנים עשרות עגלות של איכרים פולניים מן הסביבה. היהודים גורשו מבתיהם והוסעו בעגלות ליער בסביבת היישוב קוסאקי שבנפת זאמברוב. כ- 400 מיהודי לאפי, גברים, נשים וטף, נורו באותו יום בידי הגרמנים ורבים מהם נקברו בעודם חיים בקבר האחים שנחפר ביער.

בידיעות הראשונות על לאפי מדובר עליה כעל כפר בבעלות פרטית של בני האצולה. בשנת 1826 הוכרה לאפי כיישוב עירוני. בשנת 1810 נמנו בה 185 בתים ו- 1,443 תושבים. לאפי היתה בעיקר יישוב חקלאי שנערכו בו גם שווקים וירידים ולפיכך היא מילאה תפקיד של מרכז מסחרי בזעיר אנפין. בצד העיסוק בחקלאות מצאו תושבי לאפי פרנסה גם במסחר זעיר ובמלאכה. במחצית השנייה של המאה ה- 19 הוקמו בה מפעלים תעשייתיים זעירים, טחנת קמח, מלבנה ומנסרה. לאפי התפתחה מאוד במאה ה- 20. את המפנה חוללה בניית בתי המלאכה המרכזיים של הרכבת בעת מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1921 הגיע מספר הבתים בלאפי ל- 337. במאה ה- 19 נוצר ב' יישוב קטן של יהודים. משערים, שקהילה עצמאית נוסדה כאן בסוף המאה. כמקום נבנה בית מדרש בנוי עץ. מכיוון שלא היה במקום בית עלמין נהגו יהודי לאפי להביא את מתיהם לקבורה בעיירות הסמוכות. בסוף המאה ה- 19 כיהן בתפקיד הרב בלאפי ר' ישראל רבינוביץ, שחיבר כמה ספרים בהלכה ואגדה ("עין משפט", "ישמח ישראל", "אור ישראל") והיה דמות בולטת בין רבני הסביבה. היהודים בלאפי התפרנסו בעיקר ממכירת תוצרת חקלאית וממלאכה. בימי מלחמת העולם הראשונה עסקו היהודים בלאפי בעיקר במסחר במוצרי מזון. שלטונות הכיבוש הגרמני ראו בעין יפה את פעילותם של היהודים בחחום זה מכיוון שהיה קל לייצא מלאפי מזון לשטחים הכבושים בידי הגרמנים בעזרת קו מסילת הברזל שעבר בלאפי. הפעילות הציבורית והפוליטית המאורגנת החלה בלאפי בשנת 1916. אז נוסדו במקום הקבוצות הציוניות הראשונות. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם כבר פעלו כמעט כל הסניפים של הסיעות השונות של התנועה הציונית ועל השפעתן היחסית מעידות תוצאות הבחירות לקונגרסים הציוניים: בשנת 1937 (הבחירות לקונגרס הציוני ה- 20) זכתה רשימת "המזרחי" ב- 69 קולות, הרשימה של הציונים הכלליים - ב- 22 קולות והרשימה של הליגה למען ארץ-ישראל העובדת - ב- 2 קולות. בבחירות לקונגרס האחרון לפני מלחמת העולם השנייה (בשנת 1939) נחלקו הקולות כין "המזרחי" - 49 קולות; "הציונים הכלליים" - 18 קולות והליגה למען ארץ-ישראל העובדת - 5 קולות. בתקופה זו פעלו בלאפי גם ארגוני נוער ציוניים: "השומר הצעיר", "הנוער הציוני", "צעירי מזרחי" ו"החלוץ". בשנת 1923 הוקם בלאפי סניף של "אגודת ישראל". בשנות ה- 20 הראשונות נעשה מאמץ להקים בלאפי בית-ספר עממי יהודי, אבל הניסיון נכשל בשל חוסר אמצעים כספיים. הילדים המשיכו לקבל את חינוכם בחדרים המסורתיים. לאפי היתה אחת העיירות בפולין שבה חשו היהודים, במיוחד בשנות ה- 30, את תוצאות החרם הכלכלי שהוטל על המסחר והמלאכה שלהם. ההסתה נגד היהודים הלכה וגברה ומדי פעם היו התנגשויות (בשנת 1934 ובשנת 1936).