א' כסלו ה'תשע"ח

לונצקו LACKO

כפר בפולין
מחוז: קראקוב
נפה: נוביסונץ'
אזור: גאליציה המערבית ושלזיה
שפת הנחל צ'ארנה-וודה
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-2,001

·  יהודים בשנת 1941: כ-232

תולדות הקהילה:
כללי

כפר על שפת הנחל צ'ארנה-וודה, מרוחק 17 ק"מ מתחנת הרכבתשבסטארי-סונץ'. הכפר היה ידוע עוד במאה ה- 13. ב- 1880 היו בו 1,971 תושבים, מהם 200 יהודים, ובשנת 1921 - 2,001 תושבים, מהם 232 יהודים. הכפר עצמו וסביבתו נודעו בגני הפרי ובשיווק הפירות לערים הגדולות. בין שתי מלחמות-העולם היה הכפר מקום מושב של הקהיליה הכפרית (גמינה). ב- 1924 נתמכו החברות "ביקור-חולים" ו"לינת-הצדק", שנתקיימו במקום מזמן, בכספי הג'וינט; ב- 1930 הוקמה קופת "גמילות-חסדים" וב- 1934 נמסר שלהלוואותיה של קופה זו נזקקו כמעט כל המפרנסים היהודים שבמקום. בשנות השלושים נתקיימו בלונצקו סניף של "הציונים הכלליים" וקן "הנוער העברי" שהיה לאחר-מכן לארגון הנוער הציוני "עקיבא". במועדונו של הקן היתה ספרייה ובה כ- 1,500 כרכים בעברית, יידיש ובפולנית. בבחירות לקונגרס הציוני ב- 1931 נמכרו במקום 52 שקלים. הבוחרים נתנו את קולותיהם כלהלן: 50 לרשימת "הציונים הכלליים" ו- 2 ל"רשימת ארץ-ישראל העובדת". ב- 1936 תרמו יהודי לונצקו 2,304 זלוטי למען הקרן הקיימת לישראל. בתחילת המלחמה ניסו כמה צעירים יהודים מלונצקו להימלט מזרחה, אולם מחמת ניתוק הדרכים והתקדמותו המהירה של הצבא הגרמני שבו רובם לכפר. על יהודי לונצקו הוטלו גזירות כגון עבודת-כפייה, והגבלות-תנועה. במקום היתה תחנה של ז'אנדארמריה גרמנית ואנשיה התנכלו ללא הפסק לבני הקהילה ורכושם נשדד. במאי 1941 הוכנסו ללונצקו כמה משפחות יהודיות, שגורשו מיישובים שבקירבת הגבול, לאחר שנאסר עליהם מסוף 1940 להתגורר שם. ב- 1941 הורע מצבם של יהודי לונצקו ושל הפליטים שמצאו בה מיקלט. באותה שנה הוקם בלונצקו גיטו. כמה פולנים נאסרו בלונצקו על שקיימו מגע עם היהודים, ומכרו להם מזון. ב- 1941 שולחו גברים יהודים למחנות-העבודה בסביבה. בתחילת 1942 גורשו יהודי לונצקו לגיטו בנובי-סונץ', שם רוכזו יהודים מכל האזור לקראת שילוחם למחנות המוות. זה היה גם גורלם של יהודי לונצקו.