כ"ה כסלו ה'תשע"ח

יאבורניק פולסקי JAWORNIK POLSKI

כפר בפולין
מחוז: לבוב
נפה: ז'שוב
אזור: גאליציה המערבית ושלזיה
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ-991
• יהודים בשנת 1941: כ-155

תולדות הקהילה:
כללי
כבר ב- 1469 היתה ידועה יאבורניק פולסקי ככפר אשר היה ב- 1472 לעיירה בבעלות פרטית. בתיה של עיירה זו במאה ה- 19 היו בנויים רובם ככולם עץ. העיירה שימשה מרכז מסחרי לכפרים בסביבה, ובמיוחד בימי שוק. האוכלוסייה מנתה באותה תקופה 564 נפש, מהם 100 יהודים,. ועיקר התעסוקה שלה חקלאות ומקצת מלאכה. מיקומה המרוחק ממרכזי תעשייה הביא לירידתה של יאבורניק פולסקי ממעמד של עיירה למעמד של כפר. עם זאת שימש המקום מרכז עיבוד סלק לתעשיית הסוכר בפשבורסק. זמן-מה ישב ביאבורניק פולסקי האדמו"ר ר' צבי-אלימלך שפירא (1841- 1924), נכדו של צבי-אלימלך מדינוב, מייסד השושלת הבלאז'ובית, בעל "צבי לצדיק". בשנות ה- 20 פעלה במקום הסתדרות ציונית, מספר חבריה ואוהדיה שלה לקראת שנות ה- 30 היה כדלקמן: מספר קוני השקלים לקונגרס ה- 17 - 19 בלבד, אך לקונגרס ה- 19 גדל ל- 38. חלוקת הקולות היתה כלהלן: לקונגרס ה- 17 קיבלו "הציונים הכלליים" את כל 14 קולות הבוחרים, ואילו לקונגרס ה- 19 קיבלו הללו 25 קולות; "המזרחי" - קול אחד בלבד, "גוש ארץ-ישראל העובדת" - 8 קולות. הגרמנים נכנסו ליאבורניק פולסקי ב- 9.9.1939. כבר בימים הראשונים לכיבוש נרצחו במקום 8 יהודים. הנאצים התעללו ברב העיר ובשני בניו. הם נרתמו לתותח ונצטוו להתגלגל בבוץ, לשמחת האספסוף המקומי. בסוף 1939 הוקם יודנראט של 12 איש. ליו"ר היודנראט נתמנה יעקב שנייד, וסגנו היה מרכוס בק. כמזכיר היודנראט שימש חיים בזם. עם חברי היודנראט נמנו, בין השאר, ישראל טורנר, אברהם בזם וברנרד מהל. על היודנראט הוטל לגבות קונטריבוציות ולהעבירן לשלטונות בז'שוב. רובע מגורי היהודים הוכרז כגיטו ב- 1942/1941. הגיטו לא גודר, אולם נאסרה על היהודים עזיבתו בלא היתר מיוחד. אף-על-פי-כן קיימו היהודים קשר עם הסביבה הלא-יהודית, וקנו מזון אצל האיכרים. חלק ניכר מיהודי יאבורניק פולסקי סבלו חרפת רעב. היודנראט בעזרת י.ס.ס. הושיט להם סיוע באמצעות מטבח ציבורי. מצבם של יהודי יאבורניק פולסקי הוחמר משהועברו לתוך הגיטו באביב, או בקיץ 1941, עקורים מכפרי הסביבה. לעקורים הללו הותר לקחת עמם מקצת המטלטלים והמזון שהיה ניתן לטעון על עגלה אחת. עם בואם של העקורים הצטופפו 6- 5 משפחות בדירה אחת. ב- 1942 (התאריך המדוייק אינו ידוע) התקיים בגיטו מצוד על הגברים. הנחטפים שולחו למחנה ביישיאדקה, שם עבדו יחד עם שאר הכלואים בכריתת עצים. היודנראט ומשפחות הנחטפים למחנה זה ניסו לעזור לכלואים במשלוחי-מזון. לאחר חג השבועות תש"ב רוכזו ביאבורניק פולסקי עגלות של האיכרים, והיהודים נצטוו להתייצב בכיכר השוק. רוב המרוכזים גורשו לגיטו בז'שוב. מקצתם התפזרו ביערות הסביבה, או מצאו מחבוא אצל מכריהם בכפרים. באותם הימים אספו הגרמנים את שרידי היהודים שבכפרי הסביבה, הובילום אל היער בסמוך לכפר סלוצ'ינה ושם רצחום ביריות. סופר, שהאדמה בקבר האחים נעה עוד זמן-מה, כיוון שהאנשים נקברו בעודם בחיים. מבין המסתתרים ביערות ובכפרים ניצלו רק יחידים. היו שנפלו בידי הגרמנים, והיו שנרצחו בידי האנטישמים המקומיים אף לאחר שחרור האיזור. עם זה יצוינו שמותיהם של כמה מחסידי אומות העולם שהצילו כמה מיהודי המקום. ראש הכפר האדלה- שקלארסקיה האוקראיני, שמעון ואשצ'אק, הציל כמה ממכריו היהודים. הצעיר יאנק פייקו מן הכפר הוצ'יסקו פרץ למשרד מועצת הכפר, הוציא טפסים וחותמות וסיפק תעודות מזוייפות ליהודים.

קישור לעיריה המקומית

http://www.jawornikpolski.itl.pl/

http://www.jawornikpolski.itl.pl/bip/

http://gmina-jawornik-polski.republika.pl/

מזכרונות העיר

http://translate.google.co.il/translate?hl=iw&langpair=en|iw&u=http://home.earthlink.net/~okaczmar/evdpage.html