כ"ט סיון ה'תשע"ז

קוריטניצה KORYTNICA

עיירה בפולין

נפה: לודמיר

אזור: ווהלין ופוליסיה

גדה המזרחית של הנהר בוג

אוכלוסיה:

•  בשנת 1941: כ - 355

•  יהודים בשנת 1941: כ - 279

•  יהודים לאחר השואה: מעטים

 

תולדות הקהילה:

בעת מלחה"ע ה - I

בתקופת מלכות פולין היתה קוריטניצה עיירה מלכותית בחבל חלם שבגליל בלז. כנראה שבאמצע המאה ה- 16 העניק לה המלך זיגמונט השלישי זכויות עיר מגדבורגיות. יש לשער, שמאותו זמן החלו יהודים להתיישב בה. הידיעה הראשונה על הימצאות יהודים במקום היא משנת 1590; נזכר בה יהודי בשם אברהם בן נתן. במקור משנת 1628 נזכר בית- כנסת בקוריטניצה. במיפקד שנערך בשנת 1629 נזכרו 26 בתים של יהודים ובזה שנערך בשנת 1643 - 47 בתים של יהודים; כלומר, בקוריטניצה גרו אז בין 400 ל- 600 נפש. באותה עת נזכרו גם בעלי-מלאכה יהודיים: אופים, נגרים, חרטי-עץ ומבשלי יי"ש. קוריטניצה נפגעה קשה בתקופת גזירות ת"ח ות"ט ונהרסה כליל במלחמות השוודים ובעקבות אלה ירד מספר היהודים אל מתחת ל- 100 נפשות. בסוף המאה ה- 18 סופחה קוריטניצה לתחום הקיסרות הרוסית. היו בה אז בית-כנסת ובית-מדרש, 4 חנויות ו- 8 בעלי-מלאכה, כולם יהודים. במלחמת העולם הראשונה ניטש בקרבת קוריטניצה קרב על מעבר הנהר בוג, בתי העיירה נשרפו ברובם ויהודיה התפזרו.

 

בין שתי המלחמות

בתחילת ימי השלטון הפולני חזרו לקוריטניצה כ- 60 משפחות יהודיות, אך חבלי השיקום היו קשים. רובם התפרנסו ממסחר זעיר וממלאכה, שהיתה יותר בצורת רוכלות בין כפרי הסביבה. עיקר הפרנסה היה בימי השוק השבועיים. סיוע כלכלי הגישה קופת הגמ"ח. בקוריטניצה פעלה גם חברת "ביקור חולים". כרב הקהילה כיהן הרב טברסקי ממשפחת האדמו"ר מטריסק. בשנת 1929 נוסדו בקוריטניצה סניף "החלוץ" וקן של "השומר הצעיר". בבחירות לקונגרס הי"ט, שנערכו בשנת 1935, הצביעו 42 איש; בבחירות לקונגרס הכ', שנערכו בשנת 1937, הצביעו רק 11 - 8 נתנו את קולם לרשימת ארץ- ישראל העובדת ו- 3 להתאחדות הציונים הכלליים.

 

במלחה"ע ה - II

לאחר הסיפוח הסווייטי, בספטמבר 1939, נקבע הגבול הסווייטי-גרמני על הנהר בוג ושטח העיירה הוכרז איזור צבאי סגור. תושביה נדרשו לצאת אותה והיהודים התפזרו; חלק מהם עברו ללודמיר. בימים הראשונים של הכיבוש הגרמני, בסוף יוני 1941, חזרו לקוריטניצה 40 משפחות יהודיות. השלטון במקום היה אוקראיני והוא פיקח על עבודות הכפייה שבהן הועסקו היהודים, ביערות ובחקלאות. ב- 9 במאי 1942 נאספו כל יהודי קוריטניצה על-ידי יחידת משטרה אוקראינית שבאה מבחוץ, הובלו אל מחוץ לעיירה ונרצחו. מבין 25 היהודים שניסו לברוח ניצלו רק מעטים; אחדים מאלה הצטרפו מאוחר יותר לגדוד הפרטיזנים הסווייטי של אודוחה ונדדו עם הגדוד עד סביבת רוקיטנה ושם השתחררו. באוגוסט 1944, לאחר שחרור מערב ווהלין, חזרו כמה משרידי קוריטניצה והתיישבו בלודמיר.