כ"ח אייר ה'תשע"ז

קיברצה KIWERCE

עיירה בפולין

נפה: לוצק

אזור: ווהלין ופוליסיה

אוכלוסיה:

•  בשנת 1941: כ- 552

•  יהודים בשנת 1941: כ - 175

•  יהודים לאחר השואה: אחדים

 

תולדות הקהילה:

עד סוף המאה ה-19 היתה קיברצה כפר ואסור היה ליהודים לשבת בו. לאחר שנסללה מסילת-הברזל רובנה-קובל. ובהסתעפות ללוצק נקבעה תחנת-רכבת בקיברצה. הועלה מעמד הכפר לזה של עיירה והותר ליהודים להתיישב בה. בשנת 1910 נמנו ביישוב בערך 500 יהודים. בעת מלחמת העלם הראשונה (אמצע שנת 1915), בקרבות שהיו בין הצבא האוסטרי לרוסי, נפגעה העיירה. בעת מלחמת האזרחים היו בה מעשי רצח ושוד. היהודים היו גם קרבן למעלליהם של חיילי הגנרל הפולני האלר. היישוב היהודי בקיברצה נתדלדל ובמיפקד שנערך בשנת 1921 נמנו בו 175 יהודים בתוך כלל אוכלוסיה של 552 נפשות. בתקופת השלטון הפולני התאוששו מעט יהודי קיברצה ומספרם גדל. אבל ההתגרויות של התושבים הפולנים והאנטישמיות הניעו רבים להגר אל מעבר לים. במקום היה גן-ילדים עברי והיתה גם פעילות ציונית. בשנים 1936-1933 היה במקום קיבוץ הכשרה של "החלוץ" ובו 30 חברים. בבחירות לקונגרס הציוני הי"ח, שנערכו בשנת 1933, הצביעו 73: 20 נתנו את קולם להסתדרות הציונית: 2 לציונים הכלליים: 2 להמזרחי : 8 לרשימת ארץ-ישראל העובדת: 41 לברית הרוויזיוניסטים. לקונגרס הציוני הי"ט בשנת 1935 רכשו 34 איש את השקל.

במלחה"ע ה - II

בימים הראשונים של המלחמה הופצצו קשות תחנת- הרכבת ובית-המלאכה לתיקון קטרים שלידה. הצבא הגרמני נכנס לקיברצה ב- 2 ביולי 1941. במהרה הקימו גטו ורק הרופאים היהודיים הורשו לגור מחוצה לו. יש לשער, שכמה עשרות גברים יהודים נרצחו עד אביב 1942. ב- 21 במאי 1942 נרצחו 270 איש; 30 גברים ו- 240 נשים וילדים. בחיים הושארה קבוצת הרופאים והיא חוסלה כנראה בסוף שנת 1942. אנשים אחדים מקבוצה זו ברחו והצליחו להינצל. קיברצה שוחררה בידי הצבא האדום ב- 1 בפברואר 1944.