כ"ח אייר ה'תשע"ז

קלצ'ב KLECZEW

עיר בפולין

מחוז: לודז'

נפה: קאליש

אזור: לודז' והגליל

אוכלוסיה:

•  בשנת 1941: כ- 2,744

•  יהודים בשנת 1941: כ-1,000

 

תולדות הקהילה:

 

לקלצ'ב הוענק מעמד של עיר ב- 1366. עד למחצית הראשונה של המאה ה- 19 ישוב עירוני בבעלות פרטית.

תחילתו של הישוב היהודי במחצית השנייה של המאה ה- 18. בין בעלי מלאכה יהודים רשומים ב- 1764 - 2 עגלונים. בעלי המקום נתנו זכות להתישבות חופשית יהודית בקלצ'ב, אולם בשנים 1823- 1862 אסרו השלטונות הרוסיים על יהודים נוספים להתישב בעיירה בשל קרבתה אל הגבול. עם זאת ידעו היהודים לעקוף את ההגבלות הללו והישוב היהודי גדל.

הסוחרים היהודיים שימשו מתווכים בעיסקי תבואה בין בעלי האחוזות והאיכרים בסביבה לבין מרכזים עירונים וביחוד עם לודז'. כן השתלבו ביצוא תבואה, צמר ומוצרים חקלאיים לארצות חוץ ובעיקר לפרוסיה. סוחרים זעירים ורוכלים נדדו בכפרים באזור והתפרנסו ממכירת מוצרי מלאכה ומקניית מוצרים חקלאיים. פעילותם הכלכלית התרכזה בימי השוק והיריד.

מוסדות הקהילה הוקמו סמוך להתהוותו של הישוב היהודי. ידוע על כהונתם של הרבנים הבאים בקלצ'ב: ר' נחמן אמשטרדם (1819), ר' יהושע פאלק ואחריו ישבו על כס הרבנות: - ר' אברהם צבי בר' אלעזר פרלמוטר (1879), ר' שלמה אויערבך (1892 בקירוב) ר' שלמה צבי קויפמאן (1924), ר' צבי הירש זאבלודאווער (1927).

לפני מלחמת העולם ה-I היו במקום 2 בתי כנסת ובית מדרש והם המשיכו להתקיים גם אחרי 1918.

בתקופה שבין שתי המלחמות פעלו בקלצ'ב סניפים של ציונים כלליים (על משמר), המזרחי וארגונים של הליגה למען ארץ ישראל העובדת. בממוצע לקראת הקונגרסים הציוניים נמכרו בקלצ'ב כ- 60 שקלים. רוב הקולות ניתנו להמזרחי (ב- 1937 - 48 קולות). מבין מוסדות ציבור שנתקיימו בקלצ'ב ראויים לציון: אגוד בעלי מלאכה, בנק, קופת גמילות חסדים, חברת לינת הצדק. כן פעלה ספריה ולידה אורגנו שעורי ערב לעברית.

קלצ'ב נכבשה ע"י הגרמנים ב- 15 בספטמבר 1939. תוך זמן קצר נצטוו היהודים לענוד אות הקלון (סרט כחול לבן על זרועם) והוחל בהחרמת הרכוש. כן נדרשו לאסוף קונטריבוציה בסך 20,00 זלוטי, וכדי להבטיח את מסירת הכסף במלואו ובמועד שנקבע, נלקחו בני ערובה מבין נכבדי הקהילה. עד סוף 1939 הוטלו על הקהילה שתי קונטריבוציות נוספות. יהודים רבים הורחקו מדירותיהם ושוכנו בהן אנשי צבא והמשטרה ואף הגרמנים שהגיעו לכאן מהשטחים שבשליטת הסובייטים. במקום הוקם היודנראט ובראשו עמד הרש פאלץ. בין חברי היודנראט היו גם פליטים שלא מבני קלצ'ב. במסגרת עבודת כפייה הועסקו היהודים בבניית גשרים, בסלילת כבישים ובעבודות שונות בעיירה עצמה. ב- 18.8.1940- 17 בא גירוש כללי של יהודי קלצ'ב. הם הובלו לבלחאטוב, לזאגורוב, לגרודז'ייץ ולז'גוב. אחרי מספר חודשים נשלחו קבוצות גברים ממגורשי קלצ'ב מזאגורוב למחנה העבודה באינוברוצלאב. האחרים נרצחו ביערות הסמוכים לקאז'ימייז' ביסקופי.