כ"ט אב ה'תשע"ז

אוסטרולנקה OSTROLEKA

עיר בפולין
מחוז: ביאליסטוק
נפה: אוסטרולנקה
אזור: וארשה והגליל
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ-13,341
• יהודים בשנת 1941: כ-4,291

תולדות הקהילה:
בעת מלחה"ע ה - I
הידיעות הראשונות על אוסטרולנקה הן מן המאה ה- 14. היישוב היה אז בבעלותם של נסיכי מאזוביה. בשנת 1373 העניק הנסיך ז'יימוביט השלישי לאוסטרולנקה מעמד של עיר. בשנת 1563 נשרפה אוסטרולנקה כליל. העיירה שוקמה לאחר מכן בפקודת הנסיך יאנוש מאזובייצקי. לאחר חלוקתה של פולין בשנת 1772 נפלה אוסטרולנקה בחלקה של רוסיה ונשארה תחת שליטתה עד מלחמת העולם הראשונה. גורם להתפתחות אוסטרולנקה היו גדודי הצבא הרוסי שחנו בקביעות בעיר. גם תחנת הרכבת שבקרבת העיר הוסיפה להתפתחות המסחר בה. מסילת הברזל חיברה את אוסטרולנקה עם ערים ועיירות רבות. בהיותה סמוכה לגבול פרוסיה המזרחית שימשה אוסטרולנקה תחנת ביניים מסחרית בדרכי הובלת סחורות וייצואן. הנהר נארב, העובר דרך העיר, שימש להשטת רפסודות טעונות עצים לדאנציג; סחר העצים היה מקור פרנסה קבוע לסוחרי העצים באוסטרולנקה. בעת מלחמת העולם הראשונה ניזוקה אוסטרולנקה בגלל קרבתה לחזית. בעיקר נפגעה העיר מפגיעות הארטילריה ומן הדליקות שפרצו בה. בשנת 1915 נכבשה אוסטרולנקה בידי יחידות הצבא הגרמני ואלה החזיקו בה עד נסיגתן בשנת 1918. אין ידיעות על מגורי יהודים באוסטרולנקה לפני המאה ה- 17. מדברי פריווילגיה שקיבלו תושבי העיר מידי המלך זיגמונט השלישי בשנת 1622 ניתן ללמוד, שתושבי אוסטרולנקה הנוצריים העדיפו לקנות מצרכי מזון מזרים, ובייחוד מיהודים שאינם תושבי המקום. יישוב יהודי מאורגן בקהילה משלו התקיים באוסטרולנקה רק לקראת סוף המאה ה- 18. בשנת 1794 הוקצה ליהודים שטח לבית עלמין והוקם בית כנסת מעץ. בשנת 1812 התגוררו באוסטרולנקה 14 משפחות יהודיות. הן התפרנסו ממסחר זעיר, מפונדקאות וממלאכה. ביניהם היו 4 חנוונים, 3 פונדקאים, 3 קצבים, כובען אחד ושען אחד. לקהילה היו שוחט ומלמד. בשנת 1824 התגוררו באוסטרולנקה 73 משפחות יהודיות ובבעלותן היו 6 בתים בלבד (3 מן הבתים עמדו בכיכר השוק ו- 3 ברחובות העיירה). שאר היהודים התגוררו בשכירות בבתי פולנים. היהודים המשיכו לעסוק במסחר ובמלאכה ואחדים מהם חכרו גביית מסים שונים שהטילה העירייה. לפי צו מיום 25 באפריל 1826 הוגבלו מגורי יהודים באוסטרולנקה לרובע מיוחד (ריווירה) בדרום-מזרח העיר. הצו התיר ליהודי אוסטרולנקה לקנות נכסי דלא-ניידי אך ורק ברובע המיוחד להם. רק שתי משפחות יהודיות של בעלי הון קיבלו רשות לגור בכל מקום בעיר. בשנת 1829 הקימה משפחת בונדי, שמוצאה היה מאוסטריה, באוסטרולנקה מטוויית כותנה לא גדולה. ענף חדש זה העסיק 20 פועלים בערך. באמצע המאה ה- 19 הלכה הקהילה וגדלה. בשנת 1856 הוקם באוסטרולנקה בית כנסת מפואר. רוב הכספים להקמתו באו מתרומות משפחת טיקוטשינר. לאחר שבוטלו ההגבלות על מגורי היהודים, לפי צווי הצאר משנת 1862, הותר ליהודי אוסטרולנקה לגור ולקנות נכסי דלא-ניידי בכל שטחי העיר ותחומיה. בין יהודי אוסטרולנקה התחילו להופיע יזמים שביקשו לנצל את היערות שבסביבה לצורכי תעשייה והם הקימו מנסרות לעצים, משרפות לעטרן ולזפת ובית מלאכה לעיבוד ענבר. יהודים אחדים היו בעלים של טחנות קמח. קבלנים יהודיים סיפקו מצרכים וסחורות ליחידות הצבא שחנו בעיר ובסביבתה. אבל רוב היהודים באוסטרולנקה היו סוחרים זעירים ובעלי מלאכה. בשנת 1892 נמנו באוסטרולנקה 112 בעלי מלאכה יהודים מתוך 185 כלל בעלי מלאכה שבעיר. היהודים ייצגו כמעט את כל מקצועות המלאכה. היו ביניהם: 29 סנדלרים, 25 חייטים, 12 נגרים, 10 רצענים, 8 נפחים, 5 עגלונים, 5 פחחים ומסגרים, 4 כובענים, 2 צבעי בדים, 2 שענים. בנוסף לאלה היו גם קצבים, אופים, בעלי עגלות ופועלים שכירי יום. סימנים ראשונים למעורבותם הפוליטית של יהודי אוסטרולנקה יש לראות בהשתתפות כמה מהם במרד הפולני של 1863. בין הפעילים יש למנות את יצחק סויקה, יעקב פיאסקייביץ, שויצינר, אולטאז' ונכלסברג. הקהילה היהודית באוסטרולנקה טיפלה בענייני סעד ובמתן עזרה לעניי המקום; אך בנוסף לכך דאגה גם לספק אוכל כשר ומצות לחג הפסח לחיילים היהודיים ששירתו בחיל המצב הרוסי שחנה באוסטרולנקה ובסביבה. באישור מפקד הצבא הוקם באוסטרולנקה בית תמחוי לפסח בשביל החיילים היהודיים ובו הם סעדו כל ימי החג. המוסד הציבורי הראשון לעזרה הדדית היה "ארגון הנשים לעזרה רפואית ליולדות ולנשים עניות" שהוקם בשנת 1912. במאי 1914 הוקמה "קופת עזרה לנזקקים". מספרם של אלה גדל אחרי הדליקה שפרצה בעיר באביב 1914 ואשר כילתה את רוב בתי היהודים. כאמור, לקראת סוף המאה ה- 18 היתה באוסטרולנקה קהילה מאורגנת. מבין הרבנים ששירתו בקהילה ידוע לנו ר' יצחק, שהתערב בסכסוך שפרץ בשנים 1800- 1804 בין הקהילה ובין השוחט. ידיעות רבות יותר מצויות על ר' יחיאל מיכל גולדשלאק, שכיהן באוסטרולנקה במשך כמה שנים בתפקיד רב ואב"ד(עד שנת 1865) ונתפרסם בחיבוריו "ירושלים" - ביאור לספר תהילים - "לב דעת" ו"עיניים לראות" - ביאור לספר קוהלת. הידיעות על הרב נחמן דוד קשורות לאספקת מזון כשר לחיילים היהודיים ששירתו ביחידות הצבא הרוסי שחנו במקום בשנת 1893. מבין רבני אוסטרולנקה ידוע גם ר' יוסילה החריף, מחסידי גור, בן למשפחה ענייה, שהתחנך ולמד בבית המדרש באוסטרולנקה. סמוך לאותו זמן שימש כמו"צ באוסטרולנקה הרב יהושע, שהתפרסם בעולם ההוראה בחיבוריו: "חומת יהושע", "אבני יהושע" ו"בית יהושע". מתקופה זו יש להזכיר גם את ר' שלמה ירמיה גרינברג, בעל "מנחת שי", שכיהן גם הוא באוסטרולנקה כמו"צ. בשנים 1899- 1902 פעל באוסטרולנקה כרב ואב"ד ר' משה נחום ירושלימסקי, שהיה מגדולי הרבנים בדורו. הרב ירושלימסקי התפרסם הודות לחיבוריו "לשד השמן", "מנחת משה", "ברכת משה" ו"באר משה". בשנת 1902 נבחר להיות רב ואב"ד בקיילצה. משנת 1904 כיהן באוסטרולנקה כרב ואב"ד ר' יעקב שלמה פיזמן, שהיה יליד העיר והתחנך בישיבות ליטא. הרב פיזמן הוגלה בשנת 1915 יחד עם רבים מיהודי אוסטרולנקה לפנים רוסיה ושם נפטר. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ניזוקה אוסטרולנקה כאמור מפגיעות הארטילריה ומן הדליקות שפרצו בה. בדליקות נשרפו בית הכנסת, בית המדרש ובנייני ציבור אחרים. בגלל קרבתה של העיר לחזית חלה על יהודי אוסטרולנקה גזרת גירוש. בעלי היכולת נדדו לערים הסמוכות לומז'ה ואוסטרוב או הרחיקו לערים שבפנים רוסיה. העניים ביקשו להם מקלט בכפרים הסמוכים. ב- 3 באוגוסט 1915 נכבשה אוסטרולנקה בידי יחידות הצבא הגרמני. חלק ממגורשי אוסטרולנקה חזרו לעירם בשנים 1916- 1918. ועד הקהילה הקים מטבח עממי לפליטי המלחמה ולנצרכי העיר. לאחר שזכתה פולין בעצמאות בשנת 1918 הוקם "ועד לעזרה". השגת העצמאות לא שמה קץ לסבל היהודים. עם חידוש השלטון הפולני הגיעו לאוסטרולנקה יחידות של הגנראל האלר ואנשיהן החלו להתעלל ביהודים. חיילים אלה מצאו להם שעשוע בקיצוץ מחצית הזקן ופיאה אחת או שאילצו יהודים בעלי זקן לרקוד לפניהם. בשנת 1920 כבש הצבא האדום את אוסטרולנקה אך נסוג ממנה כעבור זמן קצר.

בין שתי המלחמות
לאחר שנסתיימה מלחמת העולם הראשונה ניגשו יהודי אוסטרולנקה לשיקום ההרס שנגרם לבתיהם ולבתי המלאכה והמסחר שלהם בעת המלחמה. בשנים אלה הוקמו בית הכנסת הגדול, בית המדרש ובתי תפילה אחרים. גם בתקופה זו המשיכו יהודי אוסטרולנקה להתפרנס ממסחר ומלאכה. בשנת 1925 נמנו באוסטרולנקה 106 בעלי מלאכה יהודיים. מלבד המקצועות המסורתיים, כגון חייטות, כובענות וסנדלרות, עסקו יהודים גם בנגרות ובבניין. מבין המפרנסים עסקו 89 במסחר זעיר ו- 22 עבדו בוועד הקהילה ובמוסדותיה וכן בפקידות, כמנהלי חשבונות, מחסנאים וכיוצא בזה. בין בעלי המקצועות החופשיים באוסטרולנקה היו 2 רופאים יהודיים. בשנת 1923 הוקם באוסטרולנקה "איגוד מקצועי של המועסקים בחייטות". את האיגוד ניהלו אנשי ה"בונד". בשנת 1921 הוקם "הבנק היהודי" - קופת מלווה וחיסכון על בסיס קואופרטיבי. בעיר פעלה גם חברת "גמילות חסדים" - קופת עזרה לנצרכים, שהוקמה מתרומת אחד מיוצאי אוסטרולנקה בארצות הברית, הייבלום, שתרם 5,000 דולר. מוסדות אלה הצילו רבים מן הסוחרים הזעירים ומבעלי המלאכה שחרב מקור הפרנסה שלהם בגלל המסים הכבדים שהטילה הממשלה. מבין מוסדות הציבור שפעלו באוסטרולנקה יצוינו כאן החשובים ביותר: "לינת הצדק", שעסקה בהגשת עזרה לחולים עניים, וסניף "טאז", שתרם רבות לשיפור בריאותם של ילדי ישראל. לאחר מלחמת העולם הראשונה פעלו באוסטרולנקה סניפים של כמעט כל המפלגות שפעלו באותו זמן בפולין. ההסתדרות הציונית היתה מיוצגת על כל גווניה: הציונים הכלליים, "פועלי ציון" ימין ושמאל, "המזרחי" והצה"ר. גם לתנועות הנוער היו סניפים: "השומר הצעיר", "החלוץ הצעיר", "פרייהייט" (דרור), "השומר הדתי" ו"בית"ר". סניף "אגודת ישראל" התבסס בעיקר על חסידי גור, אלכסנדר, וורקה ואמשינוב והיה פעיל בעיקר במוסדות הקהילה ובמערכת החינוך שהקים. באוסטרולנקה פעל גם סניף של ה"בונד". בני הנוער של ה"בונד" היו מאורגנים לפי גיל בארגונים "צוקונפט" ו"סקיף". הנהלת הקהילה היתה בשליטת "אגודת ישראל" שהקימה ברית עם בעלי המלאכה הדתיים. אולם בנציגות היהודית במועצת העיר היה רוב לציונים ולאנשי ה"בונד". בבחירות לוועד הקהילה שנערכו במאי 1931 קיבלה "אגודת ישראל" 4 מנדטים; בעלי מלאכה דתיים קיבלו גם הם 4 מנדטים; הציונים הכלליים ו"המזרחי" - מנדט אחד; "פועלי ציון שמאל" - מנדט אחד. נציגי הציונים וה"בונד" קיבלו רוב גם בבחירות האחרונות לעירייה שנערכו במאי 1939: "פועלי ציון" קיבלו 2 מנדטים; הציונים הכלליים קיבלו מנדט אחד; ה"בונד" קיבל 2 מנדטים. בתחום התרבות גילו יהודי אוסטרולנקה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם פעילות עניפה. אמנם גם בתקופה זו המשיכו רוב ילדי ישראל ללמוד בחדרים ובבתי-הספר של החרדים, כגון בית-ספר "תלמוד תורה", שלמדו בו 150 תלמידים (54 מהם יתומים) ב- 5 כיתות. בישיבת "בית יוסף" למדו בני נוער תושבי אוסטרולנקה והסביבה. בבית-הספר "בית יעקב" למדו בנות ממשפחות של חרדים. אולם באוסטרולנקה הוקמו גם מוסדות חינוך מודרניים שנתמלאו עם הזמן תלמידים ותלמידות. בשנות ה- 20 הראשונות הוקם באוסטרולנקה בית-ספר עברי מיסודו של "יבנה" ובשנת 1928 הוקם בית-ספר עממי "תרבות". סניף ציש"א המקומי יסד גן ילדים. באוסטרולנקה פעלו שתי ספריות ציבוריות: של הציונים בשם "התקוה", שנוסדה בסתיו 1917, ושל ה"בונד" על שם י"ל פרץ. הספריות שימשו גם מקום מפגש לנוער. ליד המועדונים שהקימו סניפי המפלגות התקיימו חוגים לדרמה. בשנות השלושים הוקמו באוסטרולנקה שני מועדוני ספורט: "הפועל" של הציונים ו"מארגנשטערן" של ה"בונד" (1931). האנטישמיות שגברה בסביבה בשנות השלושים נתנה את אותותיה גם באוסטרולנקה. בעקבות התעמולה האנטישמית הגוברת בא החרם הכלכלי על המסחר והמלאכה היהודיים, שהיה מלווה מעשי אלימות. צעירים אנטישמיים מצוידים במקלות נהגו להפוך את עגלות היד ששימשו דוכנים לרוכלים יהודיים בשוק. האווירה האנטישמית שררה גם בגימנסיה המקומית, לא פעם הוכו תלמידים יהודיים בידיהם של תלמידים פולניים מוסתים.

במלחה"ע ה - II
יחידות הצבא הגרמני נכנסו לאוסטרולנקה ב- 10 בספטמבר 1939. מחשש רדיפות יצאו לא מעט יהודים את העיר קודם הכיבוש. כמו שנהגו במקומות אחרים פתחו הגרמנים גם באוסטרולנקה במעשי התעללות שונים. היהודים אולצו לעשות בעיר עבודות מזוהמות ומשפילות - לנקות את הרחובות ואת בתי השימוש. בסוף ספטמבר 1939 העלו הגרמנים את בית הכנסת הגדול באש. עם סיפוח אוסטרולנקה לרייך השלישי החליטו הגרמנים לגרש את היהודים. בימים הראשונים של חודש אוקטובר 1939, ביום שמחת תורה ת"ש, פרסמו השלטונות הגרמניים צו שעל היהודים לעזוב את העיר תוך 24 שעות. אלפים מיהודי אוסטרולנקה גורשו מזרחה, לעבר השטח הסובייטי. החל מסתיו 1939 ועד אביב 1941 התגוררו אפוא יהודי אוסטרולנקה בסלונים, בבריסק, בביאליסטוק, בלומז'ה, בשצ'וצ'ין ובערים אחרות. בין המגורשים היה רבה האחרון של קהילת אוסטרולנקה ר' יצחק בורשטיין בעל "מטעמי יצחק", שכיהן בעיר בתפקיד רב ואב"ד במשך שלושים וחמש שנה כמעט. גורלם של יהודי אוסטרולנקה היה כגורל יהודי הערים שבהן ישבו. רובם ניספו בידי הנאצים ועוזריהם במקום. מקצתם נשלחו למחנות ההשמדה טרבלינקה ואושוויץ.

קישור לתמונות של המקום
http://www.shtetlinks.jewishgen.org/ostro/ostro.html

http://www.jewishinstitute.org.pl/en/gminy/miasto/125.html

http://www.zadikim.net/?p=588

http://www.zchor.org/bialystok/catalogue.htm

http://polish-jews.com/htm/heb2003/heb3.html

 

 

http://www.jewishpress.com/pageroute.do/39436/