ב' אייר ה'תשע"ז

קשיווצ'ה Krzywcza

כפר בפולין

מחוז: לבוב

נפה: פשמישל

אזור: גאליציה המערבית ושלזיה

אוכלוסיה:

•  בשנת 1941: כ-928

•  יהודים בשנת 1941: כ-203

 

תולדות הקהילה:

 

הכפר קשיווצ'ה מוזכר במאה ה- 14. ב- 1542 קיבלו בעלי הכפר את הזכות מאת המלך לקיים ירידים שנתיים ויום-שוק בשבוע. המפעל התעשייתי היחיד במקום היתה מישרפת יי"ש, שהתקיימה עד סוף המאה ה- 19. התוצרת החקלאית של האחוזות בקשיווצ'ה ובסביבתה שווקה בפשמישל, המרוחקת ממנה 17 ק"מ. ייתכן שמשפחות יהודיות מועטות התגוררו בקשיווצ'ה עוד במאות ה- 17 וה- 18, אולם היישוב היהודי המאורגן התפתח בסוף המאה ה- 18 ובמאה ה- 19. תחילה היה כפוף לקהילת דוברומיל או פשמישל. ליישוב קטן זה בקשיווצ'ה היה רב משלו. שנים רבות ישב על כס הרבנות (כנראה למן שנות ה- 30 של המאה ה- 19) ר' אברהם ב"ר דוד גאלר, שהאריך ימים ונפטר בהיותו בן מאה ויותר. ב- 1895 נתמנה לרב נכדו, ר' בנימין זאב ב"ר דוד גאלר, שעבר ב- 1906 או ב- 1907 לכהן בבוברקה. ב- 1910 נתמנה לרב או לדומ"ץ בקשיווצ'ה ר' שמעון וייגר ובין שתי מלחמות העולם שירת בקודש ר' דוד אורי (נספה בשואה ב- 1942). פרנסתם של יהודי קשיווצ'ה היתה על הפונדקאות והחכירה באחוזות שבסביבה. כמה יהודים התפרנסו מעיבוד חלקות שדה ומרוכלות בכפרים. בקשיווצ'ה התקיים בית-ספר בן 2 כיתות, אולם ילדי ישראל לא למדו בו. היישוב היהודי קיים מלמד דרדקי, וכן שוחט שעסק אף הוא במלמדות. בימי מלחמת העולם השנייה חוסל יישוב יהודי קטן זה על-ידי הנאצים, כנראה בין 27 ביולי לבין 3 באוגוסט 1942, כשנערכו אקציות חיסול של כל הקהילות היהודיות בסביבת פשמישל. היהודים מן האזור שולחו לכמה מקומות שנקבעו כנקודות-ריכוז, והגדולה שבהן היתה הגיטו בפשמישל. משם שולחו אחרי-כן, יחד עם יהודי המקום, למחנה-ההשמדה בבלז'ץ.