כ"ח אייר ה'תשע"ז

ניווקה NIWKA

קהילה בפולין
מחוז: קיילצה
נפה: בנדז'ין
אזור: מחוזות לובלין קיילצה

תולדות הקהילה:
 

נ' נזכרת לראשונה בתעודות מסוף המאה ה-16. בשנת 1590 היתה כפר דייגים, שתושביו התפרנסו מדיג בנהר פשמשה. במקום היתה אז טחנת קמח. בראשית המאה ה-17 הוקם יישוב חדש ליד כפר הדייגים, שממנו התפתחה נ'. בעלי המקום היו משפחות האצילים מירושבסקי ושימינסקי. בשנת 1833 רכשה חברת מכרות פולנית חלק מאדמות היישוב, ואחר-כך עברו האדמות האלה לבעלותו של הבנק הפולני.
עד אמצע המאה ה-19 היה בנ' נמל קטן בנהר פשמשה הלבנה. עם סיפוח האזור לפרוסיה ב-1815 נכללה נ' בשלזיה. אז הוחל בכריית פחם בדומברובה-גורניצ'ה (ע"ע) הסמוכה ובנ' הוקם בית-יציקה לברזל. בשנת 1875 מנתה העיירה 395 תושבים, אך לקראת סוף המאה ה-19 גבר תהליך התיעוש במקום והצמיחה הכלכלית המהירה היתה מלווה בצמיחה דמוגרפית.
בעשורים האחרונים של המאה ה-19, כשהחל תהליך התיעוש בנ', התיישבו בה גם כ-60 משפחות יהודים מוולברום (ע"ע) וממודז'יוב. רובם התפרנסו ממסחר זעיר ובעיקר מחנויות מזון. בשנות ה-90 התיישבו במקום גם יהודים מבנדז'ין (ע"ע). יהודי המקום המעטים לא הקימו קהילה מאורגנת אלא היו מסופחים לקהילת מודז'יוב הסמוכה, שבה קיבלו את שירותי הדת ושירותים אחרים שנזקקו להם. עם זאת היו בנ' כמה "שטיבלעך" של חסידים ומניינים שהתכנסו לתפילה בבתים פרטיים, ומקווה טהרה. אחרי מלחמת העולם הראשונה התיישבו בנ' כמה משפחות יהודיות חדשות, חוכרים של מכרות באזור והבעלים של המפעל ליציקת ברזל. בשנות ה-30 פעל בנ' חוג ציוני קטן ובשנת 25 נמכרו במקום 1930 "שקלים" לקראת הקונגרס הציוני.
בספטמבר 1939 נכבשה נ' בידי הגרמנים. מיד עם כניסתם ליישוב רצחו כמה יהודים ברחובות. כעבור זמן קצר הוקם בנ' יודנראט, שהיה כפוף ליודנראט המרכזי של חבל זגלמביה בסוסנובייץ (ע"ע) בראשותו של משה מרין. ראש היודנראט בנ' היה קליינר.
בשתי השנים הראשונות לכיבוש הורשו יהודי נ' להמשיך ולהתגורר בבתיהם ולעבוד לפרנסתם. בסוף 1941 הועברו היהודים לגטו פתוח שהוקם בכפר דנדובקה (ע"ע). במרס 1942 הועברו יהודי מ' ודנדובקה לגטו סוסנובייץ, ומשם שולחו רובם לאושוויץ, למעט קבוצה של עובדים שפוזרה בין מחנות עבודה שונים