כ"ו אייר ה'תשע"ז

סאניקי SANNIKI

ישוב חרושתי בפולין
מחוז: וארשה
נפה: גוסטינין
אזור: וארשה והגליל
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-1,447

·  יהודים בשנת 1941: כ-315

תולדות הקהילה:
 

היישוב שוכן על אם הדרך בין וארשה לגומבין. החל מן המחצית השנייה של המאה ה- 19 היתה סאניקי ליישוב תעשייתי. בשנת 1849 הוקם במקום בית חרושת לייצור סוכר וכן משרפת יי"ש. בשנים שלאחר מכן, משגדל היישוב, הוקמו במקום מלבנה ומנסרה. הידיעות על היהודים בסאניקי מועטות. ראשוני היהודים התיישבו בה, כנראה, במחצית השנייה של המאה ה- 19. בשנת 1921 מנה היישוב היהודי 315 נפשות - מתוך 1,447 התושבים במקום. היהודים עסקו במסחר זעיר וברוכלות. כמה מהם עסקו גם במלאכה, בעיקר בחייטות. בשנים שבין שתי מלחמות העולם השתנה עיסוקם של יהודי סאניקי. בשנות העשרים הקימו כמה מיהודי סאניקי בתי מלאכה לייצור וילונות ורבים מיהודי המקום עסקו במלאכה זו. גם פולנים שהתגוררו בכפרים שבסביבה הועסקו במלאכת בית זו. התוצרת שווקה בערי פולין וגם בארצות חוץ. בין שתי מלחמות העולם היתה בסאניקי קהילה יהודית מאורגנת. במקום היה בית מדרש. בשנת 1937 התקבל לרב הקהילה ר' יהושע אהרנסון. לראש הקהילה נבחר שמחה יאסקולקה. בשנות השלושים התקיים במקום סניף של ההסתדרות הציונית. בבחירות לקונגרס הציוני ה- 20 השתתפו 21 שוקלים. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, הפציצו מטוסים גרמניים, ביום ב' דראש השנה ת"ש, את סאניקי ובתים רבים עלו באש. רבים מתושבי סאניקי עזבו את העיירה וברחו מזרחה. באותו זמן הגיעו ליישוב פליטים רבים מפוזנאן, מלודז' ומווארשה. עם כיבוש העיירה בידי הגרמנים הם התחילו ברדיפת יהודים והטילו עליהם גזרות שונות. היהודים נחטפו לעבודות כפייה והיו קורבן להתעללויות, למכות ורכושם נבזז. בקיץ 1941 נאלצו יהודי סאניקי לעזוב את דירותיהם ולהתרכז בשכונה נפרדת שכללה כמה רחובות. כך נוצר מעין גטו. אז עדיין הותר ליהודים לצאת מן הרובע כדי להשיג דברי מזון אצל האיכרים הפולניים. בסתיו 1941 הכריחו הגרמנים את היהודים לפרק את הכנסייה שעמדה במקום. הם צילמו את היהודים שהובאו לשם בעל כורחם וניצלו את המעשה להסתה אנטישמית. באותו זמן הוציאו הכובשים מן הגטו קבוצת גברים ושילחו אותם למחנה עבודת כפייה בקונין. בקיץ 1942, בעת חיסול הגטו בגומבין ובגוסטינין, גירשו הגרמנים את שארית קהילת סאניקי למחנה ההשמדה בחלמנו.