ג' חשון ה'תשע"ח

סוחדניוב SUCHEDNIOW

קהילה בפולין
מחוז: קיילצה
נפה: קיילצה
אזור: מחוזות לובלין קיילצה
120 ק"מ מ-SIAULIAI
אוכלוסיה:

·  יהודים בשנת 1941: כ-912

תולדות הקהילה:
כללי

ס' נוסדה ב-1227/8 בידי מתיישבים גרמנים. במשך מאות בשנים היתה בבעלות הכנסייה וישיבת יהודים בה נאסרה. בשנות ה-20 של המאה ה-19 התפתחה בס' תעשייה זעירה - 9 מפעלים וסדנאות לעיבוד מתכות ולצורפות, מפעלים ובתי-מלאכה שייצרו שמן, כלי-עבודה וצינורות, מפעל לעיבוד בשר וכמה מנסרות. במחצית השנייה של המאה ה-19 נמנו בס' 50 בתי-מלאכה ומפעלים קטנים שרוב תושבי העיירה הועסקו בהם.
יהודים התיישבו בס' במחצית השנייה של המאה ה-19, עם ביטול ההגבלות על מגוריהם ביישובים כנסייתיים בפולין. רובם התפרנסו ממסחר זעיר וממלאכה, כבעלי מלאכה עצמאים או כשכירים. בשנת 1911 ניסו סוחרי העיירה הפולנים להגביל את עיסוק היהודים במסחר,בטענה שישיבתם בס' היתה שלא כדין. משלחת של 5 סוחרים יהודים נסעה לוורשה והציגה בפני המושל הכללי את טענות היהודים. בין היתר טענו היהודים שמאז התיישבותם בס' לא הוטלו כל הגבלות על עיסוקיהם.
רבה הראשון של הקהילה היה ר' שמחה טייטלבוים ; בשנים 1872-1912 בא במקומו ר' אלימלך יעקב יצחק רבינוביץ, מצאצאי "היהודי הקדוש" מפשיסחא, שהיה אחר-כך אדמו"ר בקיילצה (ע"ע).
גם בתקופה שבין שתי מלחמות העולם נשארו המסחר והמלאכה מקור פרנסתם העיקרי של היהודים, אך מצבם הכלכלי הורע. בשנת 1921 היו בס' 230 משפחות יהודיות שנזקקו לסיוע ממוסדות עזרה וסעד יהודיים. בקהילה פעלו בתקופה זו קופת גמ"ח, חברת "לינת צדק" ובית-זקנים. השליטה במוסדותיה היתה בידי האורתודוקסים, שייסדו בעיירה גם בית-ספר לבנות של רשת "בית יעקב". בשנות ה-20 וה-30 התנהלה בעיירה פעילות ציונית ערה. כבר ב-1919 נוסד במקום סניף "צעירי ציון" ואחריו סניף "המזרחי". בשנות ה-30 היה בס' גם סניף פעיל של תנועת "החלוץ". בשנים 1920-1930 נאספו בס' 542 זלוטי למען קרן היסוד. בשנת 1930 נמכרו בעיירה 163 "שקלים". חברי המפלגות והתנועות הציוניות הרבו לעסוק בפעולות תרבות וחברה, ובין השאר פתחו ספרייה ציבורית וקיימו חוג לדרמה.
רבה האחרון של הקהילה היה ר' ישראל דוד ליינמן.הדיין היה ר' אברהם שרגא גוטרמן. כתב-היד של ספרו "נהורא דאברהם" נמצא אחרי השואה ונדפס בידי צאצאיו (תשל"ו).
ביוני 1929 פרצה בס' שרפה שכילתה 12 בתים של יהודים והותירה 20 משפחות ללא קורת גג. הנהלת הקהילה גייסה תרומות לשיקומן.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ניסו יהודים מקומיים לא מעטים לברוח מזרחה. בין הבורחים היה גם הרב ליינמן, שנתפס בידי הגרמנים (נספה בשואה בנסיבות לא ידועות לנו).
ב-7 בספטמבר 1939 נפלה ס' בידי הגרמנים, ורדיפות היהודים החלו. בשבת פרצו גרמנים לבית-הכנסת בעת התפילה, הוציאו החוצה את ספרי התורה ואילצו יהודים להעלותם באש. רבים מן המתפללים נלקחו באותה שבת לעבודת כפייה בחוצות העיירה.
בנובמבר 1939 הוקם בס' יודנראט, בראשותו של זליג ורשבסקי, מפרנסי הקהילה. בדצמבר הוטלה על היהודים קונטריבוציה של 500 אלף זלוטי, וכדי להבטיח את התשלום עצרו הגרמנים 15 אישי ציבור וביניהם חברי היודנראט חיים רייזמן וחיים רוזנברג. בני הערובה שוחררו לאחר התשלום. בינואר 1940 פורסם צו בדבר חובת היהודים לענוד סרט זרוע שעליו מגן-דוד. באפריל 1940 נשלחה קבוצה של צעירים יהודים מס' לעבודת כפייה בבית-החרושת לנשק של חברת "הסאג" בסקרז'יסקו-קמיינה (ע"ע).
בפברואר 1941 הובאו לס' 2,000 יהודים שגורשו מפלוצק. ביוני אותה שנה הוקם בס' גטו שנכללו בו שלושה רחובות במרכז העיירה. אף שהגטו לא היה מגודר נאסרה היציאה ממנו, ורק העובדים הורשו לצאת לעבודתם. רוכל יהודי, ישראל שפירא, שהפר את האיסור הזה נתפס והוצא להורג. בגטו הוקמה גם "משטרת סדר" ובה כ-40 שוטרים. כעבור זמן מה העבירו הגרמנים אל גטו ס' עוד כ-500 יהודים מן היישובים הסמוכים בליז'ין, סמסונוב ובודזנטין (ע"ע), ומספר יושבי הגטו הגיע ליותר מ-3,000 נפש. הצפיפות ותנאי המגורים הירודים, המחסור והרעב גרמו להתפשטות מחלות בגטו. היודנראט, בסיוע ארגון יס"ס (עזרה עצמית יהודית) בקרקוב, פתח מטבח ציבורי, מרפאה ובית-ילדים.
ביוני 1942 הגבירו הגרמנים את הגיוסים לעבודת כפייה. רבים נשלחו למחנות חדשים באזור קיילצה, וגם ליד ס' הוקם מחנה חדש שעבדו בו מאות יהודים. מפקד המחנה הזה היה איש הס"ס אנגלברט קירשנר. היודנראט התקשה לגייס את מלוא מכסת העובדים, 400-500 איש, .הגרמנים פשטו על הבתים בגטו וחטפו אנשים כראות ציניהם. רק לאחר האירוע הזה הצליחו ראשי היודנראט לשכנע את יושבי הגטו להתייצב לעבודה כנדרש ובצורה מסודרת. באוגוסט הובאו לגטו ס' עוד כמה מאות יהודים מבליז'ין, זגניאנסק, אוסטיאנוב וסמסונוב, ומספר היהודים בגטו הגיע ליותר מ-4,000.
אור ליום 22 בספטמבר 1942, ליל יום הכיפורים, הקיפו שוטרים גרמנים ופולנים את הגטו. אנשי המשטרה היהודית נצטוו להוציא את היהודים מבתיהם ולהובילם בכיכר השוק. ריכוז המגורשים והחיפושים בבתים החלו עם שחר ונמשכו עד שעות אחר הצהריים. בכיכר השוק נערכה סלקציה ויהורים כשירים לעבודה הופרדו ושולחו למחנה העבודה בסקרז'יסקו-קמיינה. הנותרים, כ-3,000 ,פש, נדחסו בצפיפות לקרונות משא והובלו למחנה ההשמדה טרבלינקה.
אחרי האקציה הזאת עור נותרו בס' כ-30 יהודים שהסתתרו בעזרת תעודות מזויפות ובעזרת שכנים פולנים. לאחר דיכוי המרד הפולני בוורשה, בספטמבר 1944. הסתתרו בס' גם יהודים לוחמי ארגון אי"ל שהשתתפו במרד, בעזרתה של פולנייה חברת המחתרת, מריה סביצקה.