כ"ד אב ה'תשע"ז

סוקולובקה SOKOLOWKA

עיירה בפולין
מחוז: טארנופול
נפה: זלוצ'וב
אזור: גאליציה המזרחית
במרחק כ- 21 ק"מ מתחנת הרכבת אוזידובו
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ- 2,569

·  יהודים בשנת 1941: כ- 460

תולדות הקהילה:
כללי

עיירה המרוחקת ב- 21 ק"מ מברודי וב- 22 ק"מ מתחנת-הרכבת אוז'ידובו. סוקולובקה מוזכרת לראשונה כעיירה בתעודות מ- 1558. עד 1648 נקראה שייניאווה על שם בעליה מבית האצולה שייניאבסקי; באותה שנה הוסב שמה לסוקולובקה. במאה ה- 18 השתייכה סוקולובקה למשפחת האצולה לבית פוטוצקי. סוקולובקה לא חוברה לקו מסילת-הברזל ועל כן נבלמה התפתחותה בסוף המאה ה- 19. רוב רובה של אוכלוסיית סוקולובקה עסקו בחקלאות. על היהודים בסוקולובקה נמסר לראשונה בתעודות משנת 1629. היישוב היהודי בסוקולובקה הלך וגדל במאה ה- 18; במחצית הראשונה לאותה מאה קיבלו יהודי סוקולובקה מאת בעלי העיירה פוטוצקי פריווילגיה, שלפיה הושוו זכויותיהם וחובותיהם לאלו של שאר תושבי העיירה. תחילה היה היישוב היהודי בסוקולובקה כפוף לקהילת ברודי, אולם במחצית השנייה של המאה ה- 18 היתה כבר במקום קהילה עצמאית. הדבר הזה מצא, בין היתר, את ביטויו בחשבונותיו הנפרדים של היישוב לפרעון מס-הגולגולת לאוצר המלוכה. ב- 1767 תבעה הוועדה המלכותית של אוצר המלוכה מאת קהילת סוקולובקה את סילוק חובותיה לאוצר, שנצטברו במשך כמה שנים. במאה ה- 19 נתקיימה סוקולובקה בצילן של הערים הגדולות יותר, ברודי וזלוצ'וב, ועל כן לא נוצרו בה התנאים לפיתוח תקין. לקראת סוף של אותה מאה העתיקו רבים מיהודי סוקולובקה את מקומם לערים גדולות יותר, ורבים היגרו אל הארצות מעבר לים. בגלל אירועי מלחמת-העולם הראשונה פחתו אוכלוסי היהודים בכ- 300 נפשות. רוב יהודי המקום עסקו במסחר זעיר, מלאכה ורוכלות בכפרים. בתחילת המאה ה- 20 נודעה סוקולובקה בסביבתה כמקום, שבו עסקו כמה וכמה יהודים בסחר סוסים ואחדים מהם אף בגניבת סוסים. נראה, שכמה יהודים התפרנסו על החקלאות בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם. ב- 1937 החליטה המועצה המקומית לאסור על יהודי סוקולובקה לרכוש חלקות-אדמה שנמכרו במכירה פומבית, אולם לאחר מחאתו של ראש הקהילה בוטלה הגזירה. באותה תקופה היה בסוקולובקה בבעלות יהודית בית חרושת לטבק. מרבני המקום ידועים לנו ר' יהודה לייב היילפרין, בעל "קול יהודה", שכיהן בקודש בסוף המאה ה- 19 ובשנים הראשונות למאה ה- 20, וכן בנו ר' יעקב, בעל "ברכת יעקב", שכיהן ברבנות עד מלחמת-העולם הראשונה. באותו זמן ניהל בסוקולובקה חצר אדמו"רות ר' ברוך ב"ר ישראל לייב היילפרין, נכדו של ר' מאיר ב"ר ארון מפרמישלן. בין שתי מלחמות-העולם כיהן בסוקולובקה, תחילה כדומ"ץ ואחר-כך כאב"ד, ר' אברהם אלטיין. על פעילות ציונית ערה בסוקולובקה נמסר כבר ב- 1919. ב- 1925 הוקם במקום סניף עזרה וב- 1939 סניפים של אחוה, של אחוה הצעירה וכן של החלוץ. ליד אחוה נפתחה ספריה. בבחירות לקונגרס הציוני ב- 1935 נתנו השוקלים את קולותיהם, 72 במספר, לרשימה של הציונים הכלליים. ב- 1921 נבחר ציוני לראש הקהילה, ובבחירות לוועד הקהילה, שנתקיימו ב- 1928, קיבלו הציונים 5 מכלל 8 מאנדאטים. בתקופת השלטון הסובייטי (ספטמבר 1939 - יוני 1941) הועסקו היהודים ברשתות השיווק הממלכתיות, ובעלי מלאכה אורגנו בקואופרטיבים. עם כיבוש המקום בידי הגרמנים בתחילת יולי 1941 הוטלו על יהודי סוקולובקה גזרות של נשיאת סרט לבן עם מגן דוד כחול על הזרוע, הוגבלה תנועתם מחוץ לעיירה והם חוייבו בעבודות כפייה. כן הוחל בגזל הרכוש. בנובמבר 1942 גורשו כל יהודי סוקולובקה לזלוצ'וב והוכנסו שם לגיטו. לפי ידיעה אחרת גורשו יהודי סוקולובקה, כולם או חלקם, לגיטו בברודי. במקומות אלה חילקו גורל היהודים שם