ג' אייר ה'תשע"ז

סטארי סאמבור STARY SAMBOR

עיר בפולין
מחוז: לבוב
נפה: סאמבור
אזור: גאליציה המזרחית
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ- 4,314

·  יהודים בשנת 1941: כ- 1,562

תולדות הקהילה:
כללי

הידיעות הראשונות על סטארי סאמבור הן מ- 1425. תושביה עסקו אז בעיקר בחקלאות. ב- 1553 הוענק לסטארי סאמבור מעמד של עיר לפי החוק המאגדבורגי. ראשוני היהודים בסטארי סאמבור מוזכרים ב- 1544. בין 1563 ל- 1567 שילמו 3 יהודים מס-גולגולת, ומספר כלל היהודים בעיר לא עלה על 10. ב- 1569 נאסרה ישיבתם של היהודים בעיר, אולם היו בהם שידעו לעקוף גזירה זו. יהודי בשם יצחק היה בשנים 1630- 1631 חוכר אדמות בסטארי סאמבור מטעם משפחת האצולה דנילוביץ ששלטה באיזור. זמן-מה אחר-כך מציינים את היהודי. אהרן בן יעקב כחוכר טחנת-קמח. הלה התלונן בפני המלך על נסיונותיו של מושל המחוז סאמבור לנשלו מרכושו, ולאסרו יחד עם בני משפחתו. מתחילת המאה ה- 18 גדל מספר היהודים בעיר. הם עסקו במסחר סיטונאי, בתבואה ובמוצרים חקלאיים אחרים. גם המסחר הקמעונאי היה ברובו בידי היהודים. במאה ה- 19 היו מספר מנסרות וטחנות-קמח בעיר ובסביבה הקרובה בבעלות יהודית. החייטים והסנדלרים היהודים סיפקו את צורכי אוכלוסיית העיר והסביבה. בסוף המאה ה- 19 חלה הרעה במצבם הכלכלי של היהודים בגלל התחרות הקשה מצד האוקראינים, שהקימו קואופרטיבים ואגודות-שיווק. בשנות ה- 80 וה- 90 של אותה מאה עזבו יהודים רבים את העיר מחמת התרוששות כלכלית והיגרו לאמריקה הצפונית. ב- 1840 ישב על כס הרבנות בעיר ר' יוסף גלרנטר. בשנות ה- 60 של המאה ה- 19 כיהן בתפקיד זה ר' יהושע גולדרייך. בשנות ה- 90 היה רבה של העיר ר' נחמיה פריינדל. לפני מלחמת-העולם הראשונה ובמהלכה כיהן בקודש ר' חיים-יצחק ירוחם. אחריו בא ר' חיים-יעקב הורוביץ. בראשית המאה ה- 20 נתארגנו במקום חוגים ציוניים. באותה עת ניהלה הקהילה היהודית מאבק להגברת השפעתה במועצת העיריה. נוצר שיתוף-פעולה בין היהודים והפולנים, וב- 1913 נבחר סגן-ראש עיר יהודי. ב- 1910 נתקיימו במקום קורסים לעברית מטעם "שפה ברורה". ב- 1911 הוקם בסטארי סאמבור סניף של המזרחי. בתקופת מלחמת-העולם הראשונה סבלו יהודי סטארי סאמבור מפגיעות מצד הצבא הרוסי. ערב ראש השנה תרע"ו ערכה פלוגת קוזאקים מצוד אחר בנות ישראל, והיו פגיעות בנפש וברכוש. בתקופת שלטונה של הרפובליקה האוקראינית המערבית (1918- 1919) היו פרעות ביהודי סטארי סאמבור, בתים נפרצו והרכוש נשדד. במהלך הפרעות נפגעו 2 בתי-כנסת בעיר וספרי קודש חוללו. עם סיום המלחמה הוחל בשיקום חיי הקהילה בתחום הכלכלה. דליקה שפרצה באפריל 1923 כילתה את בתיהם ורכושם של 384 משפחות. הדבר הכביד על חיי הקהילה גם בשנים שלאחר-מכן. בסיוע של הג'וינט נבנו בתי-מלאכה וניתנו הלוואות לסוחרים ולבעלי-מלאכה. כן נתקיימו קורסים להקניית מקצוע לצעירים. קופות לגמילות חסדים פיתחו פעילות עניפה לעזרה הדדית. בין שתי מלחמות-העולם התנהלה בסטארי סאמבור פעילות ציונית ערה. על משקלן של התנועות הציוניות השונות ניתן ללמוד מתוצאות הבחירות לקונגרסים הציוניים: ציונים הליגה למען ציונים שנה כלליים המזרחי התאחדות א"י העובדת רביזיוניסטים ראדיקאלים 1927 20 20 - - - - 1931 21 35 22 - 40 - 1933 38 37 - 37 20 44 1935 172 63 - - - - 1939 43 39 - 1 - - ב- 1930 נוסד סניף של בית"ר; היו בו 80 חברים וב- 1933 הגיע מספרם ל- 130. בשנות ה- 20 התקיים סניף של עזרה ולידו פעלה אגודת-ספורט. כן היו במקום קנים של השומר הצעיר ועקיבא. ב- 1923- 1924 קיימה ה"אגודה היהודית לבתי ספר עממיים ותיכוניים" שבלבוב קורסים לעברית בסטארי סאמבור. בכמה בחירות למועצת העיריה בין שתי מלחמות-העולם לא נבחרו נציגים יהודים ורק בבחירות של פברואר 1939 נבחרו 3 יהודים: 2 מטעם רשימה יהודית-פולנית משותפת ו- 1 מרשימה יהודית עצמאית. ב- 1930 ישב על כס הרבנות בסטארי סאמבור ר' פייבל ירוחם, ואחריו מ- 1933 ר' ישעיה-אשר הכהן יולס. האחרון נספה בשואה. כ- 10 ימים לאחר שפרצה המלחמה בין גרמניה ופולין בספטמבר 1939, הגיעו לסטארי סאמבור יחידות הצבא הגרמני והחלו הפגיעות ביהודים; חיילים גרמנים התעללו בהם וחטפום לעבודת-כפייה. 2 יהודים נרצחו בידיהם. לקראת סוף ספטמבר 1939 פינו הגרמנים את העיר ובמקום הופיעו יחידות הצבא האדום. בסטארי סאמבור מצאו מיקלט מאות פליטים יהודים ממערב-פולין, וכך התקרב מספר היהודים בסוף 1939 ל- 2,500 איש. הפעילות היהודית הפוליטית והקהילתית הופסקה. חלק ניבר של הפליטים היהודים סירבו לקבל אזרחות סובייטית, ועל כן הוגלו בסוף חודש יוני 1940 לפנים ברית-המועצות. המסחר היהודי הסיטונאי פסק לחלוטין והמסחר הקמעונאי דעך באופן הדרגתי. בעלי-מלאכה אורגנו בקואופרטיבים. עם פרוץ המלחמה בין ברית-המועצות וגרמניה הצליחו צעירים יהודים מעטים להימלט מזרחה. העיר נכבשה בידי הגרמנים ב- 3.7.1941. המושל הצבאי הגרמני נתן לאוקראינים 24 שעות ל"חופש פעולה" כלפי היהודים. כנופיות חמושות של אוקראינים פשטו אפוא על בתי היהודים. עשרות רבות נפצעו ו- 22 איש נרצחו באופן אכזרי בבית-העלמין היהודי. הטבח בבית-העלמין נעשה בנוכחותם של מנהיגי האוכלוסיה האוקראינית בעיר, ובכללם הכומר. מיד אחרי הפוגרום הוטלו על יהודי סטארי סאמבור כמה וכמה גזירות כגון: ענידת סרט לבן עם מגן-דוד, עוצר לילה המיועד לאוכלוסיה היהודית בלבד, הגבלות-תנועה מחוץ לעיר ועבודת-כפייה. בסתיו 1941 הוצאו קבוצות צעירים יהודים למחנות העבודה באיזור, ובחורף 1941- 1942 שולחה קבוצה אחת מסטארי סאמבור למחנה יאנובסקה בלבוב. במארס 1942 הוקם בעיר סאמבור הסמוכה גיטו שהיה פתוח לפי שעה, ובו הוכנסו גם חלקים של הקהילה היהודית בסטארי סאמבור. ב- 6.8.1942- 5 הועברה רובה הגדול של קהילת סטארי סאמבור לסאמבור, ומשם להשמדה במחנה בלז'ץ. בעיר נותרו כמה עשרות בעלי-מלאכה יהודים, שהועסקו על-ידי הגרמנים, בעיקר בשרותים בתחנות-המשטרה. בסוף 1942 הועברו אחרוני קהילת סטארי סאמבור לסאמבור וחלקו גורל היהודים שם