א' תמוז ה'תשע"ז

סטומפורקוב STAPORKOW

ישוב חרושתי בפולין
מחוז: לודז'
נפה: קונסקיה
אזור: לודז' והגליל
אוכלוסיה:

·  יהודים בשנת 1941: כ-450

תולדות הקהילה:
 

בישוב-החרושתי סטומפורקוב התגוררו ב- 1906 שלוש משפחות יהודים בלבד. ב- 1927 היו שם בין 509 תושבים 67 יהודים. בין שתי המלחמות עלה מספר היהודים, וערב מלחמת העולם II-ה היו בישוב 30 משפחות-יהודים, בין 500 נפש של כלל-האוכלוסים. בעשרים השנים שבין שתי המלחמות היה מצבם של יהודי סטומפורקוב שפיר יחסית. מקור-הפרנסה של רוב המשפחות היה מסחר-הבשר. רוכלי-הכפרים קנו בקר מידי האיכרים בסביבה, והקצבים היהודים סיפקו בשר לערים ולעיירות הסמוכות. עם קבוצת העשירים בעיירה נמנו 5- 6 סוחרי- עצים, בעל המינסרה ובעל בית-החרושת הקטן למוצרי- ברזל "נפטון", ליד סטומפורקוב. בית-חרושת זה העסיק פולנים בלבד, ויהודים אחדים עבדו בו כפקידים. בשנות ה- 30 הועבר בית-החרושת לקונסקיה. בין היהודים היו גם בעלי-מלאכה מעטים: סנדלרים, חייטים ובעלי מקצועות אחרים. הישוב הקטן בסטומפורקוב לא ייסד קהילה עצמאית. ראש הוועד המקומי ייצג את יהודי סטומפורקוב בקהילת קונסקיה. בסטומפורקוב היו בית- מדרש ומקווה, אך לא היה בית-עלמין, ומתי העיירה נקברו בקונסקיה. רב לא היה לעיירה, ומכלי-הקודש היה שוחט בלבד. מלבד החדרים לא היה בסטומפורקוב כל בית-ספר יהודי עיקר ההשפעה בישוב היתה בידי הציונים. בבחירות לקונגרסים הציוניים זכו ברוב הקולות הציונים הכלליים, קבוצה ב' בתקופת הכיבוש הגרמני עלה מספר היהודים בסטומפורקוב עם זרם הפליטים והעקורים, ועמד ב- 1941 על 450 נפש, ובמארס 1942 - על 490 נפש. הישוב חוסל באפריל 1942. כ- 400 יהודים מסטומפורקוב גורשו לראדושיצה הסמוכה, שבה ריכזו השלטונות באביב 1942 יהודים רבים מישובי הסביבה. כעבור חצי שנה-בנובמבר 1942 - שולחו כל היהודים המרוכזים בראדושיצה אל מחנה-ההשמדה בטרבלינקה.