כ"ז ניסן ה'תשע"ז

סינובודזקו ויזנה SYNOWODZKO WYZNE

כפר בפולין
מחוז: סטאניסלאבוב
נפה: סטרי
אזור: גאליציה המזרחית
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ- 3,894

·  יהודים בשנת 1941: כ- 341

תולדות הקהילה:
 

ישוב חרושתי שהתפתח במקומו של כפר בשם זה. ב- 1880 היו בסינובודזקו ויז'נה 395 בתים ו- 1,773 תושבים. הענף הכלכלי העיקרי היה חרושת העץ שבמרכזה עמדה מנסרה, אחת הגדולות בגאליציה המזרחית בעת ההיא. ברשות בעלי המנסרה היו שטחי-יער גדולים וכן קווי מסילת-ברזל צרה באורך מאות קילומטרים להעברת חומרי הגלם אל המנסרה. במחצית השנייה של המאה ה- 16 ובמחצית הראשונה של ה- 17 חכרו היהודים שטחי-אדמה וחלקות-שדה מבעלי המקום. במאה ה- 19 עסקו יהודים בענפי-מסחר שונים, והגיעו בקשריהם המסחריים עד הונגריה. באותה תקופה היה היישוב היהודי בסינובודזקו ויז'נה כפוף לקהילת סקולה, שם קברו את מתיהם. בית-כנסת לא היה במקום והיהודים היו מתפללים במניין בביתו של השו"ב המקומי. ב- 1921 היו בסינובודזקו ויז'נה 341 יהודים מתוך אוכלוסיה כללית של 3,894. פרנסתם של רוב יהודי המקום היתה קשורה בקיום המנסרה. רבים עבדו בה כפקידים ואף כפועלים. נוסף עליהם היו בעיר 50 פועלי חרושת-עץ, 5 חנוונים, 5 בעלי-מלאכה שונים ו- 10 בלא מקצוע מוגדר. בעקבות הפגיעות, שנפגעו יהודי סינובודזקו ויז'נה בעת מלחמת-העולם הראשונה, נזקקו קרוב ל- 50 משפחות יהודיות לתמיכה מוועד עזרה בעיר, שטיפל גם באלמנות וביתומי-מלחמה. בכפר דמבינה הסמוך לסינובודזקו ויז'נה הוקם בית-הבראה לילדים יהודים חולי-שחפת מכל רחבי פולין. בית הבראה זה נוהל על ידי מרכז ט.א.ז. בווארשה. ב- 1933 הוקם בסינובודזקו ויז'נה סניף אחוה, והיו בו יותר מ- 30 חברים. ב- 1937 היה במקום סניף עזרה, וב- 1939 סניף השחר - נוער הציונים הראדיקאלים. כמו-כן התקיים במקום קיבוץ-הכשרה, שלעתים עשו בו עד 200 חלוצים. רובם עבדו במנסרה. סינובודזקו ויז'נה היה מקום מועד להתפרעויות של האוקראינים נגד היהודים. במיוחד גברה האווירה האנטישמית בשנים האחרונות קודם מלחמת-העולם השנייה. ב- 1936 היו מקרי התנפלויות על יהודי הכפרים שבסביבה ובסינובודזקו ויז'נה גופא הוצת בית יהודי. על יהודי הכפרים הפעילו החוגים האנטישמיים לחץ כבד, כדי לאלצם לנטוש את מקומות מגוריהם. אף הנוצרים שניסו להגן על שכניהם היהודים נעשו מטרה לפגיעות מצד הלאומים האוקראינים. ב- 1937 נשדדו ונהרסו חנויות יהודיות. מקרי הצתה ושוד נמשכו ואף רבו בחודשים האחרונים לפני מלחמת-העולם השנייה. אין בידנו ידיעות על חיי היהודים בכפר סינובודזקו ויז'נה בתקופת השלטון הסובייטי (ספטמבר 1939 - יוני 1941). עם פרוץ המלחמה בין גרמניה וברית-המועצות, כשנסוגו השלטונות והצבא מסינובודזקו ויז'נה, הצטרפו לנסיגה קצת יהודים. קודם לכניסתם של החיילים ההונגרים לסינובודזקו ויז'נה פרעו האוקראינים פרעות-דמים ביהודים: הם רצחו בגרזנים ובסכינים את רוב היהודים שנשארו בכפר - 147 נפש - ושדדו את רכושם. ניצלו מן הפרעות קומץ יהודים, שנמלטו ליער. גם בכפרים הסמוכים היה טבח. כך, למשל, בכפר פודהורצה נרצחו כ- 40 יהודים ובכפר סטינובה - יותר מ- 60. הצבא ההונגרי נכנס לסינובודזקו ויז'נה ב- 5.7.1941. ההונגרים הפסיקו את מאורעות-הדמים, הפעילו בתי-דין-שדה נגד הפורעים ואיימו על האוקראינים בעונש-מוות אם תהיינה רציחות נוספות של יהודים. בימי המינהל ההונגרי, שנמשך עד 15.8.1941 סבלו היהודים רק מהחרמות בשביל הצבא וממעשי-שוד יחידים של חיילים, שנעשו על דעת עצמם. על תקופת שלטונם של הגרמנים בסינובודזקו ויז'נה (ממחצית אוגוסט 1941) אין לנו כל ידיעות. מותר להניח, כי היישוב היהודי הושמד בסוף אוגוסט, או בתחילת ספטמבר 1942, וכי יהודי הכפר נעקרו אל אחת הערים הסמוכות (סטרי או בולחוב). סמוך לסינובודזקו ויז'נה התקיימו בתקופת הכיבוש הנאצי שני מחנות-עבודה קטנים ליהודים, אחד מהם בסינובודזקוניז'נה. מתושבי סינובודזקו ויז'נה שרדו מן המלחמה 10- 15 יהודים. אחד מהם ניצל במחבוא בסביבה, לאחר שנמלט מפרעות 1941, והשאר נשארו בחיים הודות לפינויים לברית-המועצות. או לגיוסם לצבא האדום לפני 22.6.1941