כ"ח אייר ה'תשע"ז

סנדז'ישוב SEDZISZOW

עיר בפולין
מחוז: קראקוב
נפה: רופצ'יצה
אזור: גאליציה המערבית ושלזיה
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-1,935

·  יהודים בשנת 1941: כ-861

תולדות הקהילה:
בעת מלחה"ע ה - I

המקום מוזכר ב- 1326 כמושב העדה הכפרית הכנסייתית; ב- 1483 ניתן לסנדז'ישוב מעמד של עיר פרטית בבעלות האצולה, והוענקה לה הזכות לקיים ימי-שוק. באמצע המאה ה- 17 הביאו השבדים ואחריהם ההונגרים הרס על העיר. ב- 1760 קיבלה סנדז'ישוב את הזכות לקיים ימי-יריד שנתיים, ובכך גדל בעת ההיא מספר הסוחרים ובעלי-המלאכה. במאה ה- 18 נבנה במקום מנזר לכרמליטים. ב- 1856 חוברה סנדז'ישוב לקו מסילת-הברזל. עד 1882 היה במקום מפעל גדול לייצור סוכר, אחד הגדולים שבגאליציה המערבית. אבל לאחר מכן הוא הועבר לפשבורסק. בין שתי מלחמות-העולם הוקם מפעל גדול לאיחסון ולעיבוד עצים. למעשה גם בתקופה זו עסקו חלק ניכר של התושבים בחקלאות. בגלל קירבתה לרופצ'יצה ולדמביצה, מצד אחד, ולז'שוב מצד אחר, נבלמה כל הזמן התפתחותה של סנדז'ישוב. לא ידוע אם היו הגבלות על מגורי היהודים בסנדז'ישוב עד המאה ה- 17. מכל מקום, עד למלחמות השבדים באמצע אותה מאה ישבו כנראה בסנדז'ישוב משפחות יהודיות ספורות, ומספרן גדל לקראת סוף המאה. תחילה היה היישוב היהודי בסנדז'ישוב כפוף לאחת הקהילות שבגליל צויזמיר (סאנדומייז') ולאחר-מכן זכה בקהילה עצמאית. ב- 1765 חלשה קהילת סנדז'ישוב על 206 יהודים תושבי הכפרים שבסביבה. במקום היה בית-תפילה וכן מוסדות קהילה אחרים ואף בניין מיוחד לקהילה, שבו רוכזו כל מוסדותיה. בבעלות יהודית היה מספר ניכר של בתים אף( בכיכר קושה), ויעיד על כך סכום המס על הבתים, 50 גולדן. ששילמו יהודי סנדז'ישוב בשנת 1781. השלטונות האוסטרים חייבו את קהילת סנדז'ישוב לממן את התיישבותן של 4 משפחות מיהודי סנדז'ישוב בכפרים, ואמנם עד 1794 העתיקו 4 המשפחות את מגוריהן לכפרים. בעשורים הראשונים של המאה ה- 19 היה מצבו הכלכלי של היישוב היהודי בסנדז'ישוב ירוד: אפילו לא נקבעה משכורת קבועה לרב העיר, וב- 1830 נמסר שרבה של סנדז'ישוב מתפרנס מתרומות זעירות ומנדרים. גידולו של היישוב משנות ה- 60 ועד שנות ה- 90 היה קשור בפיתוחה של סנדז'ישוב כגון חיבורה לקו מסילת-הברזל, והקמת המפעל לייצור סוכר. אולם העברתו של המפעל לפשבורסק בלם, כאמור, את התפתחותה של העיר שחזרה והיתה שוב למרכז מסחרי זעיר לעורף החקלאי. כך נתמעטו גם מקורות הפרנסה לסוחר ולבעל-המלאכה היהודי. בשנות ה- 80 עזבו כמה וכמה משפחות יהודים את עירם והיגרו אל מעבר לים. בקהילת סנדז'ישוב כיהנו, למן סוף המאה ה- 17, רבנים ידועי-שם. הראשון מבין הידועים לנו הוא ר' שמואל שמלקא הלוי הורביץ, שכיהן בסנדז'ישוב בשנות ה- 60 לאותה מאה, ומשם עבר לטארנוב, בה נפטר ב- 1696. ר' שמואל ב"ר מרדכי הלוי גלנטי, יליד סנדז'ישוב, מחבר "בנויות ברמה" ו"נתיבות עולם", כיהן תחילה (1782 לערך) בסצ'יז'וב, וב- 1797 לערך עבר לכהן בעיר מולדתו סנדז'ישוב (נפטר ב- 1807). ר' יחזקאל צבי ב"ר יצחק חיים בלומנפלד כיהן בסנדז'ישוב ב- 1810, וממנה עבר לז'שוב (נפטר ב- 1856). שנים רבות ישב על כס הרבנות בסנדז'ישוב ר' אברהם ב"ר יעקב הורביץ (נכד לר' נפתלי מרופשמיץ). לאחר פטירתו של ר' אברהם ב- 1905 ירש את כיסאו בנו, ר' טוביה, שעבר לכהן בקראקוב, ושם נפטר ב- 1923. בשלהי המאה ה- 19 הנצו בסנדז'ישוב ניצניה הראשונים של ההשכלה, וב- 1894 הקימו כמה ממשכילי העיר וכן בחורי בית-המדרש "חברת ציון". ב- 1912 התקיימה במקום הסתדרות ציונית, שהיתה מסונפת לוועד ההסתדרות הציונית של גאליציה המערבית. ב- 1904 כיהן כראש-העיר היהודי נטע ליאון. בפרוץ מלחמת-העולם הראשונה כבש הצבא הרוסי את סנדז'ישוב כבר בסוף חודש אוגוסט. לאחר שהייה קצרה נסוגו הרוסים מן העיר, אולם חזרו וכבשוה שוב בסוף ספטמבר, וישבו בה עד מאי 1915. למודי ניסיון מן התלאות שעברו עליהם בעת הכיבוש הראשון, עזבו כמעט כל יהודי סנדז'ישוב את עירם בהתקרב אליה הרוסים שנית. במקום נשארו 12 איש בלבד, שלא עלה בידיהם להימלט. 10 מהם נהרגו בידי הקוזאקים. בתי היהודים הועלו באש או נהרסו וכל אשר בתוכם נשדד. באחד הכפרים הסמוכים לסנדז'ישוב מתו, לאחר שנאנסו ועונו נערה ואשה. רבים מן הנמלטים לא חזרו אל עירם לאחר שחרורה של זו ב- 1915 מן הכיבוש הרוסי. בנובמבר 1918 פרעו האספסוף המקומי וכן כפריי הסביבה פרעות ביהודי סנדז'ישוב, היהודים הוכו ורכושם הדל נשדד. בפרעות השתתפו גם כמה מאנשי המיליציה הפולנית ואפילו חיילים. באחד מימי השוק במאי 1919, שוב התקהל האספסוף במטרה לפרוע פרעות ביהודים. האחרונים הסתגרו בבתיהם, נעלו את חנויותיהם עד יעבור זעם. מצבם הכלכלי של יהודי סנדז'ישוב באותה תקופה היה ירוד במיוחד; האינפלאציה והיוקר היו בשיאם, לא ניתן היה להשיג צרכי מזון, ורבים מיהודי סנדז'ישוב רעבו ממש ללחם. אותה שנה לא סיפקה העירייה ליהודי המקום אפילו את המזון הקצוב. לא ייפלא איפוא שלקראת התקופה החדשה, תקופת החיים תחת שלטון פולין המחודשת, עמד היישוב היהודי בסנדז'ישוב פחות כמעט ב-%40 לעומת מה שהיה קודם המלחמה ומרושש מבחינה כלכלית.
 

בין שתי המלחמות

היישוב היהודי בסנדז'ישוב לא התאושש מן התלאות שפקדוהו בעת מלחמת-העולם הראשונה, ובמשך כל התקופה שבין שתי מלחמות-העולם. בשנות ה- 20 הראשונות הוחל במלאכת השיקום. נפתחו החנויות והופעלו בתי-המלאכה ומפעלי-התעשייה הזעירים. אמנם ב- 1921 כבר פעלו 32 מפעלי-תעשייה זעירים ובתי מלאכה שבבעלות יהודית, אולם רובם (22) היו בענפים של מזון והלבשה וכמעט שלא הועסקו בהם שכירים. תהליך השיקום לא נסתיים עדיין וכבר קפץ על יהודי סנדז'ישוב רוגזו של המשבר הגדול (1929- 1931), וגם לאחר-מכן לא עלה בידיהם להתאושש ונמשכה הירידה משנה לשנה. ב- 1932 לא פדו רבים מן הסוחרים את רישיונותיהם. המחזור הכספי שבחנויות לא עלה על 2,000 זלוטי לשנה, כלומר פדיון יומי של כ- 5 זלוטי ביום. בני נוער לא מצאו עבודה או תעסוקה כלשהי במקום. בתמיכת הג'וינט ויוצאי סנדז'ישוב בארצות-הברית הוקמה ב- 1928 קופת גמ"ח, שאמנם גילתה פעילות רבה (ב- 1932 נתנה 105 הלוואות על סך כולל של 16,646 זלוטי), אולם ההלוואות בשיעור של 50- 200 זלוטי לא היה בכוחן להרחיב את המפעל, העסק המסחרי, או ליצור מקום-עבודה חדש. ב- 1933 הקימו חברי אגודת הנוער הציונית "ועד להזנת ילדים נצרכים". כ- 30 ילדים קיבלו יום-יום ארוחת-בוקר וארוחת-ערב חינם. פעולות הסעד והעזרה של ועד-הקהילה הצטמצמו במבצעי "קמחא-דפסחא", שלא כללו את כל הנצרכים. לעומת המצב הכלכלי הירוד הצטיין היישוב היהודי בסנדז'ישוב בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם בפעילות חברתית, ציבורית ותרבותית. בעיר הוקמו סניפים של "הציונים הכלליים", של "המזרחי" ו"צעירי המזרחי" ושל "הציונים-הרביזיוניסטים". מבין ארגוני הנוער הציוניים במקום יש לציין את קן "השומר הצעיר" (הוקם ב- 1919) קן "הנוער העברי" (הוקם ב- 1929) שהיה לאחר-מכן ל"הנוער העברי-עקיבא", וכן "ביתר". בבחירות לקונגרס הציוני ב- 1931 הצביעו 177 בוחרים כלהלן: 51 בעד "הציונים הכלליים", 73 בעד איחוד "הציונים-הרביזיוניסטים", 31 בעד "גוש ארץ-ישראל העובדת", 221 בעד "המזרחי". עד 1932 היתה השליטה בוועד הקהילה נתונה בידי חוגים מסורתיים (מקורבי הרב ר' מנדל הורביץ, שירש ב- 1923 את מקום אביו ר' טוביה, וחסידים). באותה שנה נבחרו מתוך 8 חברי הוועד 3 ציונים. כמה מבני הנוער היהודי בסנדז'ישוב השתייכו למפלגה הקומוניסטית, או לנוער הקומוניסטי, הבלתי-ליגאליים. ב- 1935 הועמדו לדין 5 תושבי סנדז'ישוב באשמת ההשתייכות למפלגה הקומוניסטית, כולם יהודים. 3 מהם נידונו ל- 3- 5 שנות מאסר. ביוזמת הציונים הוקם ב- 1919 בית-ספר עברי מיסודה של "תרבות". בית-הספר היה בן 6 כיתות, והורו בו 6 מורים. הוא נתמך בכספי הג'וינט' שסייע באותה שנה גם בהקמת תלמוד-תורה, ובו 5 כיתות ו- 5 מלמדים. ב- 1932 עמדה אגודת "תרבות" להקים בית-עם, אף נרכש מגרש למטרה זו. ב- 1932 נוסד ביוזמת הציונים מועדון-ספורט "הגיבור". אין בידינו פרטים על חייהם של יהודי סנדז'ישוב בתקופה הראשונה לכיבוש הנאצי עד קיץ 1942. רק זה בלבד ידוע, שבמקום פעל (כנראה מסוף 1941) סניף של י.ס.ס., ובמארס 1942 - מטבח ציבורי. בתחילת מאי 1942 שולחו מסנדז'ישוב 50 גברים יהודים למחנה בפוסטקוב. ביוני, או בתחילת יולי 1942, הוקם במקום גיטו, בו רוכזו גם יהודים מכפרי הסביבה ואפשר שגם מן העיירות הסמוכות לסנדז'ישוב. ב- 23 ביולי גורשו לסנדז'ישוב יהודי רופצ'יצה. הגיטו,. ובו כ- 1,900 איש, חוסל בסוף יולי 1942. כ- 400 זקנים, נכים וילדים נרצחו לאחר סלקציה בקרבת סנדז'ישוב. כל השאר שולחו ברכבת למחנה-המוות בבלז'ץ.