כ"ה אב ה'תשע"ז

מוגילנו MOGILNO

עיר בפולין
מחוז: פוזנן
נפה: מוגילנו
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-4,684

·  יהודים בשנת 1941: כ-62

תולדות הקהילה:
 

מ' היא אחת הערים העתיקות בפולין. כבר ב-1065 ייסד בה מלך פולין בולסלאב האמיץ כנסייה ומנזר בנדיקטיני, שסביבו התהווה יישוב. בשנת 1398 העניק למ' המלך ילדיסלאב יאגלו מעמד של עיר על בסיס החוקה המגדבורגית. עד שנת 1772 השתייכה העיר למסדר הבנדיקטיני. למרות מיקומה הגיאוגרפי הנוח וקרבתה לצומת דרכים חשוב ב"פולין-גדול" היתה התפתחותה איטית. בשנת 1772, בעת החלוקה הראשונה של פולין, נכללה מ' בפרוסיה. בשנה זו מנתה אוכלוסייתה (יחד עם כמה כפרים בסביבה) רק 263 נפש. גם מאמצי הממשלה הפרוסית להפוך את מ' למרכז עירוני מפותח לא הביאו תחילה לידי שינוי של ממש.
רק במאה ה-19, לאחר שהשלטונות הפרוסיים הקימו במ' מוסדות מינהל ושלטון, ובשנת 1872 סללו לידה מסילת ברזל חדשה, מפוזנן לאינוברוצלב, התחדשה הצמיחה הכלכלית והדמוגרפית במ'. תושבי העיירה עסקו בעיקר בחקלאות ובמלאכה. בזמן השלטון הפרוסי, ובייחוד במאה ה-19, התפתח במ' המסחר ובעיקר סחר התבואות. בתום מלחמת העולם הראשונה נכללה מ' במדינת פולין העצמאית. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם לא חלו תמורות בולטות בחיי העיר. הגרמנים, שכבשו את מ' בספטמבר 1939, נהגו באוכלוסייתה הפולנית כמנהגם בכל האזור; פולנים רבים גורשו לגנרל-גוברנמן ולגרמניה כעובדי כפייה.
במ' לא ישבו יהודים אלא לאחר שסופחה לפרוסיה, שכן בעת שהעיר השתייכה למסדר הבנדיקטיני נאסרה ישיבתם בה. רק לאחר שהשלטון הפרוסי בעיר התבסס התפתחה בה גם קהילה יהודית. בשנת 1831 ישבו במ' 63 יהודים. רובם התפרנסו ממסחר לסוגיו; היו ביניהם כמה סוחרים-סיטונאים, בעיקר סוחרי תבואה, כדוגמת משפחות לינדון, לוי ומרכוס. הקהילה שילמה לקופת המדינה מס שנתי בסך 900 מרקים.
זמן קצר לאחר כינון הקהילה הקטנה הקימו לעצמם יהודי מ' בית-כנסת ודירות מגורים לרב, לשוחט, לחזן ולפקידי הקהילה האחרים. לקהילת מ' היה בית-ספר יסודי משלה, שהוכר כבית-ספר ציבורי ונתמך בידי השלטונות, ובית-ספר ללימודי דת, שנוסד בידי הרב ד"ר זינגר, רבה של מ' במשך שנים רבות. בשלהי המאה ה-19 ייסדו יהודי מ' חברות וארגונים לעזרה הדדית ולסעד, למען יהודי המקום וגם לעזרתם של יהודים ברחבי העולם. חברות "ביקור חולים" ו"גמילות חסדים" נוסדו בשנת 1872 וב-1877 נוסדה חברה קדישא. ב-1896 החליט ועד הקהילה להפריש מתקבוליו השנתיים 36 מרקים לתמיכה בעניים. חברה נוספת שנוסדה ב-1877 גייסה תרומות למען יישוב ארץ-ישראל; העומד בראשה, מ' ארנהיים, בלט במסירותו לעניין והעלה את קהילת מ' הקטנה למקום מכובד ברשימת הקהילות התורמות. בשנת 1901 יזם ארנהיים מגבית למען בית-החולים "שערי צדק" בירושלים, וגם למטרה זו תרמו בני הקהילה בעין יפה. בשנת 1896 נוסד במ' סניף של אגודת "עזרה", וב- 1901 נוסד סניף "האגורה לתולדות עם ישראל וספרותו", שפעלה ברחבי גרמניה.
תהליך העיור שפקד את קהילות ישראל באזור לא פסח על ל', ולקראת סוף המאה ה-19 הלכה הקהילה והתמעטה. רוב העוזבים עברו לערים גדולות בגרמניה. משנת 1901 ואילך פסקה גם התפילה בציבור בימות החול ובית-הכנסת של מ' היה פתוח לתפילה רק בשבתות ובחגים.
במחצית השנייה של המאה ה-19 כבר היו רוב יהודי מ' מבוססים, ותהליך זה היה מלווה ברכישת השכלה ובהתערות בחברה הלא-יהודית. בסוף המאה ה-19 הקימו כמה יהודים בני מ' מפעלי תעשייה. החשובים שביניהם היו המשפחות האמידות לונדון ולוין. התעשיין איזידור לונדון, שתרם כסף רב לפיתוח העיר והיה מקובל על כלל התושבים, יהודים כלא-יהודים, כיהן במועצת העיר במשך 37 שנים, עד לפטירתו (ב-1918). מלבדו נבחרו למועצה יהודים נוספים. בשנת 1916 תרם מרקוס לוין 3,000 מרקים למען נפגעי המלחמה בני מ'.
בשנת 1896 גברו במ' הלכי-הרוח האנטישמיים, ופולנים תושבי המקום היו מעורבים בתקריות של הסתה ובמעשי אלימות, אבל השלטונות התערבו ביד קשה ומיהרו לשים קץ לגילויים אלה.
המלחמה הראשונה שבה השתתפו גם יהודים תושבי מ' היתה מלחמתן של פרוסיה ואוסטריה נגד דנמרק ב- 1864. במלחמות מאוחרות יותר גדל מספרם של היהודים המגויסים, ובמלחמת העולם הראשונה כבר שירתו יהודים רבים בחזית ואחד מהם נפל בקרבות.
בתום מלחמת העולם הראשונה, כשמ' נכללה במדינת פולין המחודשת, גבר תהליך העזיבה בקרב היהודים. רוב היוצאים היגרו לערי גרמניה הגדולות. בין שתי מלחמות העולם נותרו בעיירה רק כמה עשרות יהודים.
אין בידינו מידע על מספר היהודים במ' ערב מלחמת העולם השנייה ; ידוע רק שב-18 בספטמבר 1939 כלאו הגרמנים בבית-הכנסת של מ' 10 יהודים ופוצצו את הבניין עליהם.