כ"ו כסלו ה'תשע"ח

מודליבוז'יצה MODLIBORZYCE

קהילה בפולין
מחוז: לובלין
נפה: ינוב
אזור: מחוזות לובלין קיילצה

תולדות הקהילה:

במאה ה-15 היתה מ' כפר פרטי של משפחת אצילים. בשנת 1642 קיבלה זכויות עיר. במאה ה-18 הוקמו בה כמה מפעלים קטנים לאריגה ו-1855 נוסד בית-חרושת לזכוכית.
בתעודות מאמצע המאה ה-17 נזכרים יהודים שישבו במ' ורכשו בה בתים ומגרשים. במאה ה-18 גדל מספרם ונוסדה קהילה, שעל השליטה בה פרץ סכסוך בין קהילות חלם (ע"ע) ובלז לקהילת זמושץ' (ע"ע), שעמדו בראש שני גלילים שונים על-פי החלוקה של "ועד דד' ארצות". בשנת 1731 צורפה קהילת מ' לגליל זמושץ' ואילו גליל חלם-בלז קיבל פיצויים בגין אובדן הכנסות. בתעודות מתחילת המאה ה-18 נזכר בית-כנסת וב-1734 היה ליהודי מ' בניין נוסף ששימש כבית-חולים (הקדש), ובו גם התגורר הרב. ההקדש התקיים במשך שנים רבות וב-1852 ציווה יהודי מקומי סכום כסף גדול להחזקתו.
על רבני הקהילה במאה ה-18 אין לנו מידע. במאה ה-19 שימש ברבנות מ' ר' אשר למל, חסידו של ר' מנחם מנדל מקוצק, שעבר לווהין (נפטר ב-1868); ר' דוד, גם הוא חסיד קוצק ; ר' אהרן יהודה מונטג; וחתנו ר' יצחק זאב ב"ר אלימלך רובינשטיין, שכיהן בקהילה שנים רבות. אחרי מלחמת העולם הראשונה היה מצבם הכלכלי של יהודי מ' דחוק, והוא הלך ורע. רובם התפרנסו ממסחר זעיר, רוכלות ומלאכה. גם בכפר זמק מודליבוז'יצקי (ע"ע) הסמוך למ' ישבו בתקופה זו כ-150 יהודים, שהתפרנסו מחקלאות ומייצור מטפחות כפריות. בשנים הראשונות שאחרי המלחמה סייע הג'וינט ליהודי מ' בשיקום עסקיהם. בשנת 1928 חידשה גם "קופת גמילות חסדים" הוותיקה את פעילותה וסייעה לסוחרים ולבעלי המלאכה היהודים המרוששים.
ב-1925 נוסד במ' סניף ציוני לא גדול, שהיה לו מעון משלו ובו גם ספרייה. בשנות ה-20 המוקדמות נוסד גם סניף "אגודת ישראל", שרוב חבריו נמנו עם חסידי גור. בתחילה שלטו אנשי "אגודת ישראל" בוועד הקהילה, אבל בבחירות 1936 זכו "הציונים הכלליים" ברוב מוחלט.
האנטישמיות שפשתה בכל פולין בשנות ה-30 לא פסחה גם על מ'. הסוחרים ובעלי המלאכה היהודים היו נתונים לחרם כלכלי, ומפעם לפעם אירעו גם מעשי אלימות. במרס 1936 נופצו שמשות בית-המררש ובית-העלמין היהודי חולל. אחדות מן המצבות נותצו לרסיסים.

בימי מלחמת העולם השנייה 

במחצית ספטמבר 1939 נכבשה מ' בידי הגרמנים. מיד עם בואם החלו הגרמנים בחטיפת יהודים מן הרחובות ומן הבתים לעבודת כפייה, בעיקר עבודות שירות וניקיון בעבור החיילים הגרמנים. החיילים נהגו גם להתעלל להנאתם ביהודים עוברי אורח. בימים הראשונים לכיבוש עזבו יהודים רבים את מ' ועברו לזקליקוב (ע"ע) הסמוכה. במרס 1941 הובאו למ' 1,031 פליטים יהודים מווינה. כנראה שבמ' לא הוקם יודנראט ויהודי המקום היו כפופים ליודנראט בקרשניק (ע"ע).
עד סתיו 1942 היה מצבם של יהודי מ' נוח בהשוואה לתנאי החיים של היהודים במקומות אחרים. בעיירה לא היתה נוכחות קבועה של גרמנים ולא הוקם בה גטו.יהודי המקום יכלו להמשיך ולעבוד לפרנסתם. את הסיוע לפליטים שהועברו למ' קיבל על עצמו היודנראט בלובלין (ע"ע), שדאג גם להנפיק לעובדים כרטיסי עבודה וסייע ליהודים בני המקום שנשלחו למחנות עבודה במחוז. עד יוני 1942 עלה מספר היהודים במ' ל-2,206 נפש; יותר ממחציתם היו פליטים.
באוקטובר 1942 רוכזו יהודי מ' והפליטים שעמם בכיכר השוק והועברו לגטו קרשניק, ובנובמבר גורשו יחד עם יהודי קרשניק והסביבה למחנה ההשמדה בלז'ץ.