כ"ז תשרי ה'תשע"ח

מוטול MOTOL

עיירה בפולין
אזור: ווהלין ופוליסיה
נהר פינה
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-4,390

·  יהודים בשנת 1941: כ-1,140

·  יהודים לאחר השואה: מעטים שרדו

תולדות הקהילה:
בעת מלחה"ע ה - I

העיירה מוטול כבר היתה קיימת בראשית המאה ה- 17. היא שימשה מרכז מסחר ומלאכה לסביבה חקלאית נרחבת. בחלוקת פולין השנייה, בשנת 1793, סופחה מוטול לקיסרות הרוסית והשתייכה לנפת פינסק שבפלך מינסק. מאמצע המאה ה- 19 התפתח בעיירה ענף העצים - ניצול היערות והמסחר בעצים. בשנת 1915, בזמן מלחמת העולם הראשונה, נכבשה מוטול בידי הגרמנים והם החזיקו בה עד נסיגתם בשנת 1918. היישוב היהודי כבר היה קיים במחצית הראשונה של המאה ה- 18. קהילת מוטול היתה כפופה אז לקהילת האם פינסק. בשנות השישים של המאה ה- 18, ערב חיסול ועדי הארצות וועד מדינת ליטא, הצליחה קהילת מוטול להשתחרר מכפיפותה לפינסק והיתה לקהילה עצמאית. פיתוח ענף העצים הביא גם לשגשוג הציבור היהודי. חלקם של היהודים בתחום הסחר בענף זה היה מכובד למדי. סוחרים יהודיים עסקו במשלוח עצים ותוצרת עץ בנהר פינה צפונה עד דנציג ודרומה על הדנייפר עד אוריסה והים השחור. יהודים חכרו מבעלי-אחוזות שטחי יער ואגמים וייצאו את תוצרתם. ליהודים אחרים היו משקים חקלאיים זעירים והם גידלו בהם עצי פרי, ירקות לכבישה ובקר. היחסים עם האוכלוסייה המקומית היו תקינים. בסוף המאה ה- 19 מינו השלטונות הרוסיים את היהודי עוזר וייצמן (אביו של ד"ר חיים וייצמן), שהיה מאמידי העיירה וממשכיליה, לראש היישוב (סטרוסטה). במוטול היו אז שני בתי-כנסת. ברבנות מוטול כיהנו מאמצע המאה ה- 19: ר' מרדכי מאיר זילברמן, בעל החיבור "מאירת מרדכי", ר' עקיבא ברגמן ומראשית המאה ה- 20 - ר' מאיר חיים דולינקו. בסוף המאה ה- 19 נוסדו במוטול אגודת "חיבת ציון" ואגודת "שפה ברורה" להפצת העברית בין בני-הנוער. בשתי אגודות אלה היה פעיל עוזר וייצמן. באגודה השנייה פעל גם בנו, חיים וייצמן. במוטול נולדו: חיים צ'מרינסקי, חוקר הפולקלור היהודי ושפת היידיש, חיים פיאלקוב, מפעיליה הראשיים של "חברת מפיצי השכלה" ברוסיה, שמואל ינובסקי, עורך העיתון היומי "מאמענט", פרופ' משה וייצמן, מראשוני המרצים בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ושאול ליברמן, ד"ר למדעי היהדות ומומחה נודע לתלמוד הירושלמי. בעת מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1915, פונו רבים מיהודי העיירה לפנים רוסיה.
נכתב ע"י אברהם קלבן.

בין שתי המלחמות

עם התבססותו של השלטון הפולני במוטול בשנת 1920, חזרו רבים מן היהודים לעיירה. בעזרת הג'וינט והסיוע ששלחו קרובי משפחה מצפון אמריקה שוקם מצבם הכלכלי של היהודים. רוב היהודים במוטול התפרנסו ממסחר זעיר וממלאכה. בתקופה זו נתחדשה גם הפעילות הציונית בעיירה ועד מהרה נוסדו סניפים של רוב המפלגות והוקמו קנים של תנועות הנוער.
נכתב ע"י אברהם קלבן.

במלחה"ע ה - II

תקופת השלטון הסווייטי ספטמבר( 9391-יוני 1941) חוללה שינויים במבנה הפרנסות ובמצב החברתי-תרבותי. עם חיסול המסחר הפרטי עברו היהודים למסחר הממלכתי ואל הפקידות הממשלתית. בעלי המלאכה הצטרפו לקואופרטיבים. בפרק הזמן שבין נסיגת השלטון הסווייטי לכניסת הגרמנים, שנמשך כמה ימים, לא היה בעיירה שלטון כלל ועל ראשי היהודים ריחפה סכנת פוגרום מצד האוכלוסייה המקומית. יהודי מוטול ארגנו הגנה עצמית וזו הצליחה להרתיע פורעים. הצבא הגרמני נכנס למוטול ב- 26 ביוני 1941 וחיי היהודים נעשו הפקר. תושבים מקומיים יחד עם חיילים גרמנים התפרצו לבתים ושדדו את רכוש היהודים, היכו והתעללו בהם. בסוף חודש יולי הוטלו על היהודים גזירות שונות: החובה לשאת סרט שרוול ועליו מגן-דוד, שהוחלף אחר כך לטלאים צהובים, עוצר לילה משעה שש בערב, והקמת יודנראט בן שישה חברים. בשבת, ט' באב תש"א (2 באוגוסט 1941 ) נצטוו היהודים להתרכז בשוק. הגברים נכלאו בצריפים, והנשים והילדים בבתי-הכנסת ובבית-הספר הפולני הסמוך. עוד באותו יום הובלו הגברים, כ- 800 במספר, לאחוזת סקרימונט שבכפר מולדובה ושם נרצחו. למחרת, ביום א', י' באב תש"א (3 באוגוסט 1941 ) הובלו הנשים בשתי קבוצות לסביבות הכפרים קליל וזמושה, ושם רצחו את כולם. רק מעטים שרדו.
נכתב ע"י אברהם קלבן.