כ"ה אב ה'תשע"ז

מילובקה MILOWKA

עיירה בפולין
מחוז: קראקוב
נפה: ז'יווייץ
אזור: גאליציה המערבית ושלזיה
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-2,585

·  יהודים בשנת 1941: כ-163

תולדות הקהילה:
 

עד 1460 כפר בתחום נסיכות אושוויינצ'ים. באותה שנה נכבש אזור ז'יווייץ ואיתו הכפר מילובקה בידי מלך פולין. מ- 1467 היה האזור בבעלותה הפרטית של משפחת האצולה קומארובסקי, ובשנים 1624- 1673 בידי משפחת המלוכה (םיזאווה), ולאחר-מכן שוב בידי בני האצולה לבית ויילופולסקי. במאות ה- 17 וה- 18 שימשה מילובקה כר לפעולתן של כנופיות השודדים ההרריים. במאה ה- 19 התרחב הכפר למעין עיירה. במאה ה- 20 היתה מילובקה למקום הבראה, קייט ותיירות (המקום שוכן למרגלות האזור המערבי של הרי הקארפאטים, הקרוי בסקיד ז'יווייצקי). אין סימנים לישיבתם של היהודים ישיבת קבע במילובקה במאות ה- 17 וה- 18. במחצית השנייה של המאה ה- 19 התיישבו במקום כמה משפחות יהודיות שנאסרו עליהם המגורים בז'יווייץ הסמוכה, אולם היישוב לא הגיע להתפתחות ניכרת בשל קירבתו לזאבלוצ'יה, פרברה של ז'יווייץ, שבה הלך והתפתח היישוב העירוני היהודי. פרנסתם של יהודי מילובקה היתה על המסחר הזעיר, ובתקופה שבין שתי מלחמות-העולם - על שירותים לקייטנים ולתיירים. ב- 1932 הקימה בקרבת מילובקה אגודת "מכבי" מביילסקו בית-מחסה על שם מאקס נורדאו לתיירים יהודים. תחילה היה היישוב היהודי כפוף לקהילת זאבלוצ'יה-ז'יווייץ (זייבוש). רב הגליל ז'יווייץ, הד"ר נחמן-צבי באו, נתמנה ב- 1903 גם לרבה של מילובקה. באותו זמן כיהן, כנראה, כדומ"ץ של מילובקה ר' שמואל פירר, שהשתתף ב- 1903 בכנס הראשון של רבני מערב-גאליציה בקראקוב כנציג מילובקה. במילובקה היה בית-עלמין יהודי (לא ידוע לנו מתי קודש) ובתקופה שבין שתי מלחמות-העולם ועד-קהילה. בבחירות לוועד, שנתקיימו ב- 1928 קיבלו הציונים 6 מאנדאטים מתוך 8, ומטעמם נבחר יו"ר הוועד. באותה שנה כיהן כרבה או כדומ"ץ של מילובקה הרב שאנצר. בין שתי מלחמות-העולם פעלו במילובקה סניף הארגון הציוני "השחר", ומ- 1927 קן "הנוער העברי" (לאחר-מכן "הנוער העברי" ו"עקיבא"). ב- 1939 הקימה "ויצו" מביילסקו סניף-משנה במילובקה. ליד קן "עקיבא" נפתחה ספרייה, ובשנות ה- 30 - קורסים ללימוד השפה העברית (בקורסים הועסק מורה בשכר). בבחירות לקונגרס שנתקיימו ב- 1931 הצביעו הבוחרים כלהלן: 70 בעד "הציונים הכלליים" ו- 5 בעד "רשימת ארץ-ישראל העובדת". היישוב היהודי במילובקה סבל מגילויי אנטישמיות חוזרים ונשנים, ופעמים לבשו הללו ממדים של פוגרום. בנובמבר 1918 נשדדו לחנויות היהודים. בשנים 1928- 1931 חולל פעמיים בית-העלמין היהודי; כמחצית המצבות נותצו. במארס 1933 פתחו כפריי הסביבה בפרעות נגד היהודים בראיצ'ה הסמוכה למילובקה, וכאשר פוזרו שם הפורעים עברו הללו אל מילובקה, וכאן שדדו והרסו חנויות יהודיות רבות. בין הפורעים היוגם נשים וילדים. הנזק ברכוש הנפגעים נאמד בסך 120,000 זלוטי. המשטרה אסרה רבים מן הפורעים, 31 מהם הועמדו למשפט ונחרץ דינם למאסר עד 3 שנים. בין מארגני הפרעות היו חברי מפלגת האנדציה, וביניהם אף מורה בגימנסיה בביאלה, יז'י פרנס, שנידון לשלוש שנות מאסר בפועל. אין לנו ידיעות על גורלו של היישוב היהודי במילובקה בתקופת מלחמת-העולם השנייה, פרט למידע בדבר גירושן של רוב המשפחות לקאלוואריה זבז'ידובסקה בשלהי שנת 1940 או בתחילת 1941.