כ"ד אב ה'תשע"ז

מלניצה MIELNICA

עיירה בפולין
מחוז: טארנופול
נפה: קובל
אזור: ווהלין ופוליסיה
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ- 1,372

·  יהודים בשנת 1941: כ- 875

·  יהודים לאחר השואה: כ- 6

תולדות הקהילה:

מלניצה היתה בשנת 1544 רכוש המלך ומשנת 1583 עיר פרטית - רכושו של האציל סיימשקו. כנראה שלאחר ה"אוניה של לובלין" (1569) קיבלה זכויות עיר. יש לשער, שמאז החלו יהודים להתיישב בה. בסקר שנעשה בשנת 1583 נמנו במקום 47 בתים, ששילמו מס לבעל המקום. החל מן המאה ה- 17 היתה מלניצה קהילת-סביבה הכפופה לקהילה הראשית לוצק. בינואר 1700 הוטל עליה לשלם 180 זהובים מס גולגולת, סכום קטן למדי המעיד על קטנותו ודלותו של היישוב היהודי בה. בשנות השבעים של המאה ה- 19 היה במלניצה בית-כנסת אחד. עוד היו במקום: מבשלת-בירה, 2 טחנות קמח, מלבנה, 17 חנויות ו- 20 בעלי מלאכה. יש לשער, שרוב המפעלים היו של יהודים ושגם בעלי המלאכה היו יהודים. בראשית המאה ה- 20 כיהן ברבנות ר' אברהם פינקלשטיין, שאביו היה רב בהורוכוב.

גם בתקופה זו התפרנסו יהודי מלניצה ממסחר זעיר וממלאכה. הם היו מאורגנים באיגודים מקצועיים. הפעילות הכלכלית הסתייעה בבנק עממי-קואופרטיבי. בשנות השלושים הורע מאוד המצב. עד כדי כך, שבשנת 1932, למשל, עלה מספר הנזקקים ל"מעות חיטים" לפסח על מספרם של אלה שיכלו לתרום לכך. את המצב הצילו יוצאי מלניצה בצפון-אמריקה, ששלחו תרומות למטרות עזרה וסיוע. לקראת הבחירות לוועדי הקהילות שנערכו בשנת 1928/29 הוקמה קהילה מקובצת, שכללה גם את הולובי, טרויאנובקה, יזייראני, מנייביץ', פבורסק וקופיצ'ב. הנהלת הקהילה ישבה במלניצה. יושב-הראש היה איש המקום. לרבה של הקהילה המקובצת נבחר רבה של מלניצה, ר' יהודה לייב ספרד. ילדי מלניצה ביקרו בבית-הספר הממלכתי הפולני והשלימו את לימודי היהדות והעברית מפי מורים פרטיים. תוכנן לפתוח בית-ספר עברי בשנת 1939, אך בינתיים סופחה העיירה לברית-המועצות. במלניצה הופיעו להקות דרמה של חובבים מקובל, מלוצק ומיישובים גדולים אחרים. תוצאות ההצבעות לקונגרסים הציוניים השונים היו כדלהלן: לקונגרס הציוני הט"ז (1929) הצביעו 23 איש. הציונים הכלליים קיבלו 1 קול; רוויזיוניסטים - 20; התאחדות השומר הצעיר - 1; פועלי ציון - 1. לקונגרס הי"ח (1933) הצביעו 173 איש. הציונים הכלליים קיבלו 7 קולות; רוויזיוניסטים - 11; ברית רוויזיוניסטים - 115; רשימת ארץ-ישראל העובדת - 39; התאחדות - 1. לקונגרס הכ' (1937) הצביעו 49 איש. הציונים הכלליים קיבלו 10 קולות; רשימת ארץ-ישראל העובדת - 39. לקונגרס הכ"א (1939) הצביעו 121 איש. הציונים הכלליים קיבלו 23 קולות; רשימת ארץ-ישראל העובדת - 98.

ב- 26 ביוני 1941 נכנסו למלניצה יחידות הצבא הגרמני. למחרת, לפי הלשנת שני נערים אוקראיניים, נאסרו ונרצחו שתי משפחות יהודיות, שבניהן היו חברים בקומסומול וברחו. ב- 28 ביוני הצביע מנהל בית-הספר הפולני לשעבר על עוד 50 איש, שבניהם היו כביכול חברים בקומסומול וגם אנשים אלה נאסרו ונרצחו. על הציבור היהודי הוטל תשלום כופר בכסף ובזהב. ב- 16 ביולי 1941 נצטוו כל יהודי מלניצה להתייצב למיפקד. מבין הנאספים נבחרו 280 גברים, הובלו אל בית- המטבחיים ונרצחו שם. היהודים נצטוו להקים יודנראט, שנכללו בו הרב ספרד וכמה עסקני ציבור לשעבר. על היהודים הוטלה חובה לצאת לעבודת כפייה, בעיקר בכריית כבול. בסוף אוגוסט 1942 שוב תבעו הגרמנים תשלום כופר כבד, ומשלא נענו רצחו את הרב ספרד ואת יושב-ראש היודנראט. בכ"א באלול תש"ב (3 בספטמבר 1942) הוטל מצור על יהודי מלניצה; הם הובלו לבורות ונרצחו. רבים מאלה שברחו נתפסו אחר-כך בידי כנופיות של אוקראינים ונרצחו. מלניצה שוחררה בידי הצבא האדום ב- 16 במרס 1944. לעיירה שבו רק 6 ניצולים.

איו"ש, 016/299, M-1/E-1187 אצ"מ,S-5/1774, Z-4-3605-2, Z-4/231/46-C. פנקס קאוועל, בואנוס איירס, 1951. אונזער לעבן, קובול, 11.6.1937, 2.7.1937, 16.7.1937. וואלינער שטימע, רובנה, 21.6.1929, 7.3.1930, 28.9.1930, 2.12.1932. קאוולער שטימע, קובל, 13.5.1932, 20.5.1932.