כ"ה אב ה'תשע"ז

מסטוב MSTOW

קהילה בפולין
מחוז: קיילצה
נפה: צ'נסטוחובה
אזור: מחוזות לובלין קיילצה
אוכלוסיה:

·  יהודים בשנת 1941: 532

תולדות הקהילה:

מ', מן היישובים העתיקים בפולין, נזכרת לראשונה בתעודות משלהי המאה ה-12 בקשר להקמת כנסייה קתולית. הודות למיקומה, על שפת הנהר וארטה, שימשה תחנת מעבר לסחורות. דרכה עברו דוברות עמוסות עצים, תבואה ושאר סחורות שהושטו לוורשה או לגדנסק (דנציג), והיתה בה תחנת מכס. כבר ב-1378 הוענקו למ' זכויות עיר, ויצאו לה מוניטין בייצור אריגים. עד המאה ה-17 גדלה חשיבותה הכלכלית ואף עלתה על זו של צ'נסטוחובה, הגדולה ממנה במספר תושביה. במ' התקיימו שווקים וירידים שמשכו מבקרים רבים. ואולם בימי פלישות השוודים באמצע המאה ה-17 ובסופה ניזוקה העיר קשה וירדה ממעמדה. רק כשנכללה ב"נסיכות ורשה" (1807-1815), ואחר-כך תחת ריבונות מלכות פולין הקונגרסאית, התחדש בה תהליך הצמיחה. בשנת 1867 פרצה במ' דלקה גדולה שהחזירה את הגלגל שוב לאחור; מ' איבדה את מעמד העיר שלה ושבה להיות יישוב חקלאי.

משערים שעוד לפני חלוקת פולין השלישית (בשנת 1795) ישבו במ' יהודים יחידים. במרוצת המאה ה-19 גדל מספרם. בתום מלחמת העולם הראשונה ישבו במ' כ-200 משפחות יהודיות, שהתפרנסו ממסחר זעיר ומלאכה, בעיקר ייצור אריגים מצמר גס - ענף הייצור העיקרי במקום. רוב בעלי המלאכה במ' - 23 מתוך 32 - היו בתקופה זו יהודים.
במאה ה-19 לא היתה במ' קהילה עצמאית ויהודי המקום השתייכו במשך תקופה ארוכה לקהילת צ'נסטוחובה (ע"ע). רק בשנות ה-20 התארגנו בקהילה משלהם. רב הקהילה בשנים 1924-1937 היה ר' שמואל סטבורובסקי. ר' דב איינהורן ניהל ישיבה שלמדו בה גם צעירים יהודים ממקומות אחרים. רוב ילדי הקהילה למדו בתקופה זו בתלמוד-תורה. בשנות ה-30 נפתחה במ' ספרייה יהודית על-שם שלום אש והתנהלה פעילות ציונית. בשנת 1925 התארגן במ' סניף "אגודת ישראל". בשנות ה-30 הורע מצבם הכלכלי של היהודים, עקב התחרות הגוברת עם בתי-העסק החדשים שנוסדו אז בידי פולנים, ואחדות מחנויות היהודים נסגרו. בשנת 1932 נוסדה "קופת גמילות חסדים", שסייעה לסוחרים ולבעלי מלאכה יהודים באשראי ללא ריבית.

בימי מלחמת העולם השנייה

ערב המלחמה ישבו במ' 532 יהודים. תחת הכיבוש הגרמני נכללה מ' במחוז רדום שבתחום הגנרל-גוברנמן. הגרמנים החרימו מן היהודים את רוב רכושם, גייסו אותם לעבודות כפייה מפרכות ורבים שולחו למחנות עבודה. כנראה שבשנים 1939-1941 באו למ' כ-150 פליטים ממקומות אחרים בפולין, שכן בינואר 1942 הגיע מספר היהודים שישבו במקום ל-650. במ' הוקם יודנראט, שעמד בקשר עם ארגון יס"ס (עזרה עצמית יהודית) בקרקוב. בפברואר 1942 סייע הארגון ל-250 יהודים ממ'. בתחילת 1942 ניסה היודנראט לשלוח יהודים לעבודה במשקים חקלאיים בסביבה, וביוני 2491 התכוון לפתוח בית-מלאכה במקום, אבל הגירושים למחנות השמדה, שהחלו זמן קצר אחר- כך, שמו לאל את מימוש התכנית.
באוגוסט 1942 הועברו בערך 600 יהודים לגטו רדומסק, וכעבור שבועות אחדים, באוקטובר, גורשו משם לטרבלינקה. אפשר שכמה צעירים כשירים לעבודה החזיקו מעמד בגטו מ' עד ינואר 1943 ונכללו בקבוצה שנשלחה אז למחנה העבודה בסקרז'יסקו-קמיינה (ע"ע).
במהלך האקציה של אוגוסט 1942 הצליחו כמה צעירים להימלט מן הגטו והסתתרו בסביבה. רובם נתפסו בידי הגרמנים או בידי מלשינים פולנים ונרצחו. ידוע על 7 מהם שנרצחו בבית-הקברות היהודי במ', אך ייתכן שכך אירע לצעירים יהודים נוספים.