כ"ט תמוז ה'תשע"ז

הושץ HOSZCZA

עיירה בפולין

נפה: רובנה
אזור: ווהלין ופוליסיה
שוכנת על גדת הנהר הורין, סמוך לכביש המהיר רובנה - ז'יטומיר - קייב
אוכלוסיה:

בשנת 1941: כ -2,230

יהודים בשנת 1941: כ - 811

יהודים לאחר השואה: כ - 20

תולדות הקהילה:
כללי
עיירה בנפת רובנה

בעת מלחה"ע ה - I
הושץ' שוכנת על גדת הנהר הורין, סמוך לכביש המהיר רובנה-ז'יטומיר-קייב. זהו יישוב עתיק בנחלתם של נסיכי רוסיה הקיובית, ואחר-כך רכוש משפחת הוסקי. בשנת 1495 קיבלו בעלי המקום זכות לקיים כמה ירידים שנתיים. לא ידוע מתי היתה ראשית היישוב היהודי בהושץ', אך אפשר לשער שהיה זה במחצית השנייה של המאה ה- 16. קהל הושץ' היה יישוב סביבה וכפוף לקהילת אוסטראה. בתקופת גזירות ת"ח ות"ט נפגעו יהודי המקום ולאחר מכן חזרו ושיקמו את יישובם. בהתוועדות הורוכוב שנערכה בשנת 1700 הוטל על קהל הושץ' מס גולגולת בסך 140 זהובים, סכום המעיד על מספר קטן של יהודים.
בשנות ה- 60 של המאה ה- 19 מתוארת הושץ' כשרויה במצב של קיפאון. ב- 32 בתים התגוררו בערך 300 יהודים ומלבדם היו אז בהושץ' 428 נוצרים, רובם חקלאים. בתי-העיירה ובית-הכנסת היחיד היו בנויים עץ ולא אחת היו קרבן לשריפות הרבות שפרצו במקום.
בראשית המאה ה- 20 החלה בהושץ' התעוררות ציונית. בשנת 1904 נוסדה ספרייה עברית והיא הפכה להיות מרכז הפעילות הלאומית. כל זה נקטע עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בראשית 1915 פונו יהודים רבים מן העיירה והיא היתה למרכז צבאי חשוב. הפעילות הציבורית התחדשה לאחר מהפכת פברואר 1917. במלחמת האזרחים שניטשה אחר-כך נפגעו יהודי הושץ' רק מעט. הם השכילו להקים ועד וזה דאג להכין מראש כספים וחפצים לשם תשלום שוחד וכופר נפש. כמו-כן הוקמה במקום הגנה עצמית שחבריה היו צעירים מקומיים והם שמרו על ביטחונם של היהודים. בימי שלטונו של פטלורה (הדירקטוריה) היו מקרי שוד, יהודים נפצעו והשליטים סחטו מן היהודים סכומי כסף בתור כופר. בכפרי הסביבה אף נרצחו כמה יהודים. כשנכנסו החיילים הפולניים בפעם הראשונה לעיירה הם התעללו ביהודים, בעיקר גזזו זקנים. ביולי 1920 התחולל סמוך לעיירה קרב בין הבולשוויקים לפולנים. מן ההפגזות נהרגו שני יהודים.
כאמור, לאחר מהפכת פברואר 1917 חודשה בה, פעילות ציבורית עניפה. נוסד ועד של "צעירי ציון", שהחל בפעילות תרבותית, ארגן שיעורי ערב לעברית לבני-נוער ופתח גן-ילדים עברי. בשנת 1918 יסד הוועד בית-ספר עברי. בשנת 1920 נוסד סניף "החלוץ" במקום וחבריו יצאו להכשרה חקלאית אצל איכרים יהודיים בכפר מטוויבקה. במוצאי פסח 1921 עלו ארבעה חלוצים מבני הושץ' לארץ-ישראל.

סגור

בין שתי המלחמות
בתקופה זו השתפר המצב הכלכלי, שכן צבא פולני רב השתכן בסביבה והיווה מקור פרנסה חשוב לסוחרים הזעירים ולבעלי-המלאכה. אלה מצאו גם פרנסה בירידים השבועיים שנערכו בהושץ' וביישובי הסביבה. כדי לסייע לכלכלת היהודים יסד בן העיירה, הנדבן אברהם מאזר מארצות-הברית, בשנת 1925 קופת גמ"ח, שהונה הגיע ל- 20,000 זהובים. בשנת 1928 הקים ארגון בעלי-מלאכה (שנוסד בשנת 1927) "בנק בעלי-מלאכה", שהיה למעשה קופת גמ"ח. ארגון זה עשה רבות למען חבריו, טרח להשיג עבורם תעודות-אומן ממלכתיות, עסק במפעלי עזרה הדדית ואף הצליח להכניס את נציגיו להנהלת הקהילה ולמוסדות ציבור אחרים. מלבד סוחרים זעירים ובעלי-מלאכה היו בהושץ' גם כמה סוחרים גדולים ובעלי טחנות-קמח.
הושץ' היתה מועצה מקומית. רוב חבריה היו יהודים ובשנות השלושים אף עמד בראשה יהודי. המועצה סללה את הרחובות והתקינה תאורת חשמל. בשנת 1921 היו בהושץ' כמה רופאים וזמן מה אחר-כך הקים כאן הצבא הפולני בית-חולים משוכלל. הרופאים המקצועיים שעבדו בבית-החולים טיפלו גם באוכלוסייה היהודית, תמורת תשלום.
בעיירה היו שלושה בתי-כנסת. העתיק שבהם היה זה המכונה "הגדול", שנבנה לפני 200 שנה בערך. מלבדו היה גם בית-המדרש הגדול, שבו התקיימו האסיפות, ההרצאות והאירועים הציבוריים. השלישי היה בית תפילה קטן. בשנים 1900- 1904 כיהן ברבנות בהושץ' ר' יוסף למדן, שהיה איש משכיל וציוני. הוא השתתף בוועידת ציוני רוסיה שנערכה במינסק בשנת 1902 ובאסיפת "המזרחי" שנערכה בלידה בשנת 1903, הוא פרסם כתבות ב"המליץ". בהשפעתו ובתמיכת "חברת מפיצי ההשכלה" נוסדה "הספרייה הציבורית" שכבר הוזכרה. אחריו כיהן בהושץ', במשך שנים רבות, ר' צבי יהודה לייב רבינוביץ. הוא נספה בשואה.
גן הילדים העברי שנוסד בשנת 1917 פעל בהפסקות קצרות עד ספטמבר 1939. בית-הספר העברי, שצורף בשנת 1929 לרשת "תרבות", נאבק קשה על קיומו. רק בשנת 1932 זכה לבניין משלו. בשנת 1935 למדו בו בערך 120 תלמידים. לידו התקיימו במשך זמן-מה שיעורי ערב לעברית למבוגרים.
בתקופת השלטון הפולני הסתעפה הפעילות הציונית. לאחר "צעירי ציון" נוסדו בהושץ' סניפים של הציונים הכלליים על סיעותיהם, פועלי-ציון וצ"ס, "המזרחי" והרוויזיוניסטים.
אשר לתנועות הנוער, בשנת 1920 נוסד בהושץ' סניף של "החלוץ", בשנת 1923 הוקם קן של "השומר הצעיר" ובשנת 1930 הוקמו קנים של גורדוניה, "בית"ר" ועוד. תוצאות ההצבעות לקונגרסים הציוניים השונים היו כדלהלן:
לקונגרס הציוני הט"ז (1929) הצביעו 59 איש. הציונים הכלליים קיבלו 33 קולות; המזרחי - 1; רוויזיוניסטים - 7; התאחדות השומר הצעיר - 12; פועלי ציון - 6. לקונגרס הי"ח (1933) הצביעו 137 איש. הציונים הכלליים קיבלו 21 קולות; המזרחי - 3; ברית רוויזיוניסטים - 22; רשימת ארץ-ישראל העובדת - 85; התאחדות - 7. לקונגרס הכ' (1937) הצביעו 145 איש. הציונים הכלליים קיבלו 32 קולות; רשימת ארץ-ישראל העובדת - 113. לקונגרס הכ"א (1939) הצביעו 76 איש. הציונים הכלליים קיבלו 20 קולות; המזרחי - 1; גוש ארץ-ישראל העובדת - 55.

במלחה"ע ה - II
כיוון שהושץ' היתה סמוכה לגבול הפולני-סווייטי מלפני 1939, נתרכזו בה בשבוע הראשון למלחמה פליטים רבים, בעיקר כאלה שברחו מרובנה. ב- 29 ביוני 1942 הפציץ חיל-האוויר הגרמני את העיירה. בתים רבים נהרסו ו- 165 יהודים נהרגו. ב- 4 ביולי 1941 נכנס הצבא הגרמני להושץ' וחייליו החלו בחטיפות לעבודה וברציחות. מתוך 40 יהודים שנלקחו לתיקון הגשר על הנהר הורין נורו למוות 10. בימי הכיבוש הראשונים הוטלה החובה לשאת את אות ההיכר היהודי ומונה יודנראט בן 7 חברים. שלושה מחבריו היו צעירים ושימשו כנראה שוטרים. היהודים נצטוו להתרכז בחלק אחד של העיירה, אך לא נכלאו מאחורי גדר.
בהושץ' נערכו שלוש אקציות חיסול. המבצעים היו אנשי משטרת-העזר האוקראינית, ועליהם פקדו כמה אנשי אס"דה מרובנה. באקציה הראשונה, שנערכה בד' בסיוון תש"ב (20 במאי 1942), נרצחו 400 איש; בשנייה, שנערכה בי"ד בתשרי תש"ג (25 בספטמבר 1942), נספו 350 איש; בשלישית, שנערכה בהושץ' כסלו תש"ג (14 בנובמבר 1942), נהרגו 123 איש. לאחר מכן הושארו במעין מחנה-עבודה כ- 20 בעלי מקצוע נדרשים ואלה הומתו רק בי"ד בתמוז תש"ג (17 ביולי 1943).
בכל האקציות היו בריחות. הקבוצה הגדולה ביותר, 17 איש, ברחה מן האקציה השלישית ומצאה מסתור אצל פולנים. בין הבורחים מן האקציה הראשונה היה פרץ גולדשטיין, חנווני, שאשתו ובתו נספו. הוא הסתתר אצל משפחה פולנית בשם קאפר בכפר הלובוצ'ק. בזמן שישב במחבוא רשם גולדשטיין את כל מה שעבר עליו בגטו ובמחבוא ודברים ששמע על יישובים אחרים. כשהחל בראשית 1943 הטבח של הפולנים בידי האוקראינים הלאומנים נאלצה משפחת קאפר לעזוב את הכפר, גולדשטיין בחר לחזור להושץ' למחנה בעלי-המקצוע ואת זיכרונותיו הפקיד בידי הפולנים. הוא נרצח ביולי 1943. הפולנים עברו לאחר המלחמה לפולין ושם מכרו את כתב היד ליהודים. לימים פורסם כתב היד בספרי הזיכרון של הושץ' ביידיש (רוקמה) ובעברית. זהו אחד מן המסמכים הבודדים המתארים את האירועים ואת האווירה שהיו בגטו קטן. בין היתר מסופר שם על צעירי הושץ' שניסו להתארגן למרי ולבריחה המונית, אך הדבר לא עלה בידם.
הושץ' שוחררה ב- 18 בינואר 1944. עשרים וכמה יהודים שהתחבאו ניצלו. הם חזרו לעיירה, אך בשל איבת האוקראינים, ואי-הרצון שגילו השלטונות לאסור ולהעניש את הרוצחים ומשתפי הפעולה, הם עברו לרובנה, ומשם שבו לפולין במסגרת הרפטריאציה והיגרו למדינות המערב.