כ"ה כסלו ה'תשע"ח

ווינילוב WOJNILOW

עיר בפולין
מחוז: סטאניסלאבוב
נפה: קאלוש
אזור: גאליציה המזרחית
מרחק של 16 ק"מ צפונית-מזרחית מקאלוש
אוכלוסיה:

בשנת 1941: כ- 3,166

יהודים בשנת 1941: כ- 944

תולדות הקהילה:
כללי
עיירה קטנה במרחק של 16 ק"מ צפונית-מזרחית מקאלוש על אם הדרך קאלוש בורשטין. היא הוקמה כעיר פרטית של האצולה, וקיבלה מעמד של עיר ב- 1551. משם הבעלים, פרוקופי שיניאבסקי, נגזר שמה הקודם "פרוקופוב", שהוסב לאחר זמן לווינילוב. ב- 1676 תקפו את המקום התורכים והטאטארים, ובין ווינילוב לז'וראבנו נערך הקרב המפורסם בין התורכים לבין המלך יאן סובייסקי, קרב שנסתיים בחוזה-שלום. העיירה היתה מבוצרת, ותושביה עסקו בעיקר בייצור כלי-חרס שנודעו בטיבם המעולה. אין בידנו ידיעות מפורטות על היישוב היהודי בווינילוב בראשיתו. בשנים 1742- 1762 חויבו יהודי ווינילוב בפקודת בעל העיר לתרום 1,000 זהובים לבניין הכנסיה הארמנית במקום. באותה תקופה התנכלו הארמנים לסוחרים יהודים כמתחריהם, אולם היהודים המשיכו לעסוק במסחר ובמרוצת הזמן שלחו את ידם גם במלאכה. בין שתי מלחמות-העולם חיו בווינילוב 4 משפחות חקלאים יהודים, וברשותם 151 דונאם אדמה, סוסים, 5 ראשי-בקר. כבר לקראת סוף המאה ה- 17 נתקיימה בווינילוב קהילה מאורגנת. אחד מראשוני הרבנים במקום הוא ר' אהרון סגל, שהיה דיין בווינילוב ב- 1673. בין רבני ווינילוב הידועים לנו מן המאה ה- 19 היה ב- 1835 רבה של ווינילוב ר' שמואל-נחום ב"ר קהת גסנבויאר, אשר עבר אחר כך לכהן בליז'ייסק. מחיבוריו נדפסו "נבל עשור" "דרושי חפץ", שו"ת "מגדל השן" וכן "היכלי שן". את כסאו ירש בנו, ר' מנחם-ישראל גסנבויאר (נפטר ב- 1894). ר' יצחק-צבי ב"ר מנחם-ישראל נתמנה לרב בווינילוב ב- 1894, ומילא מקום אביו עד השואה (נפטר ב- 1940). ב- 1898 נתקיים בווינילוב איגוד ציוני, וב- 1900 הוקם בה ארגון "דורשי ציון". עקב מלחמת-העולם הראשונה נפגעו יהודי ווינילוב מהכיבוש הרוסי. בגמר המלחמה חודשה במקום הפעילות הציונית. ב- 1925 הוקם סניף "עזרה" וב- 1936 - סניף של הרביזיוניסטים. למן 1930 פעל בווינילוב סניף בית"ר וב- 1938 היה קיים במקום קן של הנוער הציוני, וסניף הנוער של ציונים ראדיקאלים "השחר". בבחירות לקונגרס הציוני ב- 1939 נמכרו בווינילוב 16 שקלים. ב- 1932 נשפטו 2 צעירים יהודים מווינילוב על פעילותם הקומוניסטית. ב- 1920 נוסד בווינילוב בית ספר עברי משלים, וב- 1922 היו בו שלוש כיתות וכן נתקיימו שיעורי ערב למבוגרים. למדו בו באותו זמן 80 תלמידים מגיל 6 עד גיל 25. בשנים 1923- 1924 נתקיימו במקום קורסים מטעם האגודה היהודית של בתי-הספר-העממיים והתיכוניים בלבוב. על גורל יהודי ווינילוב בתקופת מלחמת-העולם השנייה חסר לנו מידע, להוציא ידיעות מועטות על גירושים של יהודי ווינילוב על-ידי הכובש הנאצי. ב- 15.8.1941 הגיעו לעיירה ז'וראוונו 150 יהודים שגורשו מווינילוב. באפריל או במאי 1942 באה הכלייה על היישוב היהודי בווינילוב: היהודים שהיו עדיין במקום גורשו לסטאניסלאבוב, ושם נורו למוות במחנה שבטחנת רודולף, מקום בו מצאו את מותם רבים מיהודי סטאניסלאבוב והסביבה