ד' כסלו ה'תשע"ח

בוברובניקי BOBROWNIKI

עיר בפולין
מחוז: לובלין
נפה: פולאווי
אזור: מחוזות לובלין קיילצה
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ- 1,133
• יהודים בשנת 1941: כ- 200

תולדות הקהילה:
כללי
ב' שוכנת על הגדה הימנית של הנהר וייפש, במרחק 5-6 ק"מ מן השפך שלו אל הוויסלה, על אם הדרך הישנה שהוליכה מלובלין לוורשה. בשלהי המאה ה-14 נזכר לראשונה כפר ושמו ב' שהיה שייך למשפחת אצולה. ב- 1485 נעתר המלך לבקשתו של סטניסלאב טרלו, בעליו של הכפר והסטרוסטה בסטנז'יצה הסמוכה (ע"ע), והעניק לב' מעמד של עיר. כעבור שנתיים הקים שם סטניסלאב טרלו כנסייה קתולית בנויה לבנים, ששימשה מ-1503 ואילך גם את כפרי הסביבה. ב-1569 אישר המלך מחדש את כתב הזכויות שהוענק בעבר לב'. באותה שנה ישבו בה כ-500 תושבים, 9 מהם בעלי מלאכה למקצועותיהם. רוב התושבים עסקו בחקלאות. בב' היו באותה שנה גם שתי טחנות קמח.
במאות ה-17 וה-18 נפגעו תושבי ב', כשאר תושבי פולין, ממלחמות קשות וממושכות, מגפות ושרפות תכופות. בעת ההיא התחלפו בעלי העיר פעמים אחדות.במשך 220 שנה לא גדל מספר התושבים ; ב-1789 עדיין מנתה האוכלוסייה המקומית כ-500 נפשות.
במחצית השנייה של המאה ה-19 נעשו ניסיונות לתעש את ב'. הוקמו בה כמה בתי-מלאכה קטנים לאריגים ומפעלים שייצרו סבון, נרות, אנילין (חומר גלם לתעשיית הצבעים) וזכוכית. ואולם בגלל הריחוק ממסילת הברזל לא עלו הניסיונות האלה יפה ובשנת 1891 נשלל מב' המעמד העירוני.
ב' היתה מאז ומתמיד מותרת להתיישבות יהודים, ולפיכך סביר להניח שיהודים ישבו שם כבר בימי-הביניים. ואולם קהילה יהודית מאורגנת נוסדה שם ככל הידוע לנו רק במאה ה-18. בשנת 1789 מנתה הקהילה 24משפחות (כ-150 נפשות), ועמדו בראשה ברק גרינפלד, פייבל אברמוביץ' ויוסף מוסקוביץ'. באמצע המאה ה-19 נראה היה שהתנאים להתפתחות כלכלית בב' טובים, ויהודים נוספים התיישבו בה. ב-1857 הגיעה הקהילה לשיא גודלה - 519 נפשות (קרוב לרבע ממספר התושבים). ואולם לאחר שהניסיונות להקים במקום תעשייה משגשגת נכשלו עזבו יהודים רבים את ב' והקהילה הלכה והצטמקה. ב-1921 נותרו במקום 164 יהודים בלבד ועד 1939 עלה מספרם במקצת - ל-200 בקירוב (כ-10% מן האוכלוסייה).
אין בידינו מידע על חיי היהודים במקום בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה. סביר להניח שרובם התפרנסו ממסחר זעיר ומלאכה, ואפשר שעיבדו גם שטחי אדמה או גינות, להוסיף על הכנסתם.
לאחר כיבוש פולין בידי הגרמנים בספטמבר 1939 נשארו רוב יהודי ב' במקום, עד מאי 1942, עת גורשו למחנה השמדה. תחת הכיבוש הגרמני סבלו מגזרות ורדיפות, כשאר אחיהם בתחומי הגנרל-גוברנמן, אבל גטו לא הוקם בב'.
בבוקר 6 במאי 1942 נכנסה לב' יחידה של ז'נדרמים גרמנים, שהוציאו את כל היהודים מבתיהם באיומים ותוך שימוש בכוח. את הזקנים, החולים והתשושים רצחו בירי. יהודי אחד, יידל ביקס, יצא מן הבית כשהוא נושא את אביו על גבו; הגרמנים ירו באב והרגוהו. כל היהודים שהיו מסוגלים ללכת הובלו לדמבלין-אירנה (ע"ע), ושם צורפו אל היהודים המקומיים ורוכזו במקום איסוף. בסלקציה שנערכה שם נמצאו חלק מן היהודים כשירים לעבודה והועברו ל-4 מחנות עבודה בדמבלין. האחרים, והם הרוב, הועלו ביום המחרת לקרונות משא, שולחו למחנה המוות סוביבור ונרצחו.