כ"ה אב ה'תשע"ז

בודזאנוב BODZANOW

עיר בפולין
מחוז: וארשה
נפה: פלוצק
אזור: וארשה והגליל
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ-2,093
• יהודים בשנת 1941: כ-807

תולדות הקהילה:
במלחה"ע ה - II
אין בידינו ידיעות מפורטות על גורלם של יהודי בודזאנוב בתקופת השואה. ידוע רק, שבשנים 1939- 1941 ישבו בבודזאנוב יותר מ- 1,000 יהודים. באוקטובר 1939 נכללה העיירה ב"בצירק ציחנאו" וגורל היהודים שם היה כגורל יהודי האיזור כולו. בשנת 1940 קיבלו יהודי בודזאנוב עזרת-מה מן הג'וינט בווארשה. בשנת 1940 או בתחילת שנת 1941 הועסקו כמה עשרות מיהודי בודזאנוב במחנה עכודה ליהודים בבילסק שליד פלוצק. בתחילת מארס 1941 גורשו יהודי בודזאנוב, יחד עם אלפי יהודים מפלוצק וסביבתה, לגנרל גוברנמן, כפי הנראה למחוז ראדום. ייתכן שנותרו עוד כמה יהודים בבודזאנוב ואלה גורשו בסוף שנת 1941 לגטו נובי דבור.

בודזאנוב היתה שייכת תחילה למנזר הבנדקטינים בפלונסק. בשנת 1351 העניק לה נסיך מאזוביה, בולסלב השלישי, זכויות עירוניות ושחרר אותה מתשלומים לאוצר המדינה ולכנסייה. הפריווילגיה היסודית שלה אושרה מחדש בשנת 1436 בידי הנסיך בולסלב הרביעי. עיקר עיסוקם של התושבים היה בחקלאות ובמלאכה. בשנת 1570 נמנו בה 7 אופים, 7 פרוונים, 7 חייטים ו- 4 פחחים. בודזאנוב נהרסה כמעט כולה במלחמת השוודים באמצע המאה ה- 17 ולא שוקמה מהריסותיה עד המאה ה- 19. הידיעות הראשונות על התיישבותם של יהודים בבודזאנוב הן מן מחצית הראשונה של המאה ה- 18. אבל עד סוף המאה ה- 19 אין ידיעות על הימצאות קהילה מאורגנת במקום. יהודי בודזאנוב התפרנסו ממסחר זעיר וממלאכה. כמו בעיירות דומות אחרות התפרנסו גם יהודי בודזאנוב בעיקר ממכירת סחורות וממלאכה בעת השוק השבועי והירידים השנתיים שנערכו כאן ושנמכרו בהם בעיקר תבואה, צמר ומוצרי מזון. הודות לכך גדל היישוב היהודי ולקראת סוף המאה ה- 19 היוו היהודים כמעט שליש מכלל האוכלוסייה בבודזאנוב. במחצית השנייה של המאה ה- 19 התמנה ועד קהילה ונבנה בית כנסת. הקהילה החלה להחזיק רב משלה. החל בשנת 1900, במשך ארבעים שנה, כיהן בבודזאנוב ר' חנוך הניך נאוורי. הוא נספה בשואה. לפניו כיהנו בתפקיד הרב בבודזאנוב ר' מנדל פרייס, מחבר הספר "תפארת מנחם", ור' דוד טשארנוט-שאפקה. בזמן מלחמת העולם הראשונה נסתתמו מקורות הפרנסה של יהודי בודזאנוב ורבים מהם הגיעו עד פת לחם. בשנת 1915 נפתח מטבח שחילק ארוחות חינם לעניים. מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה היו בבודזאנוב פגיעות ביהודים. בשנת 1919 בזזו חיילי הגנראל האלר את חנויות היהודים וגזזו זקנים של יהודים ברחוכות העיירה. המצב עוד הורע בשנת 1922 כשפרצה במקום דליקה והיהודים הואשמו בגרימתה. המשטרה חקרה את העניין והתברר שהיהודים היו חפים מפשע. מצבם החומרי הקשה של היהודים בבודזאנוב הלך והחמיר בשנים אלה בשל הקיפאון הכלכלי ששרר במדינה ובגלל צמצום מקורות הפרנסה. כמה יהודים יצאו לערים גדולות יותר או היגרו לארצות חוץ. בגלל מיעוט היהודים שנותרו במקום ובגלל חוסר אמצעים כספיים נבצר מן הקהילה לפתח פעילות נרחבת. בציבור היהודי היתה השפעתם של הציונים הכלליים מכרעת. בבודזאנוב פעלו גם הסתדרות "המזרחי" ו"אגודת ישראל". בבודזאנוב לא היה בית עלמין והנפטרים נקברו בקהילת וישוגרוד הסמוכה. נוסף על בית הכנסת היו בבודזאנוב בתי תפילה של קבוצות חסידי גור ואלכסנדר וגם מניין של בעלי מלאכה בשם "חברת תהילים".