כ"ט חשון ה'תשע"ח

בולסלאווייץ BOLESLAWIEC

עיר בפולין
מחוז: לודז'
נפה: ויילון
אזור: לודז' והגליל
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ-1,854
• יהודים בשנת 1941: כ-504
• יהודים לאחר השואה: 8 יהודים

תולדות הקהילה:
כללי
בולסלאווייץ זכתה במעמד עיר במאה ה- 13. באמצע המאה ה- 18 התיישבו בה קבוצת יהודים, אולם העיירה היתה אז הרוסה ואיכלוסה דל. בשנות ה- 70 למאה ה- 18 הציק ליהודי המקום הפריץ החוכר של העיירה ובגלל זה נאלצו רבים מהם לנטוש את המקום. היהודים שבו להשתקע בבולסלאווייץ לאחר 1775, כשעברה העיירה לידי חוכר אחר. במאה ה- 18 חכרו כמה יהודים פונדקים בבולסלאווייץ. במאה ה- 19 ובראשית המאה ה- 20 בלמו את גידולה של האוכלוסיה היהודית במקום שני גורמים: אפשרויות הפרנסה המוגבלות והאיסור על מגורי יהודים באיזור הגבול, שבולסלאווייץ שכנה בו. יהודי העיירה עסקו במסחר זעיר ובמלאכה. כמה מהם היו חקלאים, אולם ב- 1870 הפסידה בולסלאווייץ את מעמד העיר, והאדמה שעיבדו צורפה לסוג אדמות האיכרים, אשר לפי החוק אין היהודים רשאים לרוכשן. אכן ב- 1893 סולקו שלושה יהודים תושבי בולסלאווייץ מהמשקים החקלאיים שבידיהם.
יהודי בולסלאווייץ קיימו קהילה עצמאית. שנים רבות במחצית השנייה למאה ה- 19 ובראשית המאה ה- 20 ישב על כס הרבנות בבולסלאווייץ ר' משה יחיאל ברלאך. בשנים שבין שתי מלחמות העולם כיהן ברבנות ר' י. י. בנייץ.
מצבם הכלכלי של יהודי בולסלאווייץ לא נשתנה בתקופה שבין שתי המלחמות. הם הוסיפו לעסוק במסחר הזעיר ובמלאכה. בחיים הפוליטיים של הישוב בלטו הציונים הכלליים, וב- 1930 הוקם סניף מקומי של שומר הלאומי.
בימי הכיבוש הנאצי פחת במקצת מספרם של יהודי בולסלאווייץ (474 נפש בדצמבר 1940, ביניהם 8 פליטים או עקורים ממקומות אחרים). בסוף אוגוסט 1941 כבר לא היו יהודים בעיירה. הם נעקרו או עברו מרצונם אל ריכוזים גדולים יותר בנפת ויילון. כגורל יהודי בולסלאווייץ היה גורל קומץ המגורשים או הפליטים שהגיעו לעיירה מהכפרים הסמוכים. קרוב לוודאי, כי מספר יהודים צעירים, המסוגלים לעבודה גופנית קשה, שולחו מבולסלאווייץ למחנות עבודה.
לאחר המלחמה חזרו לעיירה 8 יהודים שנותרו לפליטה. באוקטובר 1945 נרצחו כולם בידי יחידה חמושה של המח- תרת הימנית הפולנית, שפעלה בסביבה, ושכונתה "צבא הקונספירטיבי הפולני".