כ"ז ניסן ה'תשע"ז

בורמל BOREMEL (MICHALOWKA

עיירה בפולין
נפה: דובנא
אזור: ווהלין ופוליסיה
14 ק"מ צפוניצ לברסטצקה
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ- 893
• יהודים בשנת 1941: כ- 857
• יהודים לאחר השואה: כמה עשרות

תולדות הקהילה:
במלחה"ע ה - II
בורמל נכבשה בידי הגרמנים ב- 25 ביוני 1941. מיד נערך שוד, בעיקר בידי אוקראינים מקומיים, ונרצחו כמה יהודים. בפקודת הגרמנים הוקם יודנראט בן 7 איש, רובם עסקני ציבור לשעבר. צעירים נשלחו לעבודה ברובנה ובדובנא. ולא חזרו; כנראה נרצחו שם. יהודי בורמל הועסקו בעבודות כפייה באחוזות ובכפרי הסביבה. מדי פעם נרצחו יחידים וקבוצות קטנות.
הגטו הוקם בקיץ 1942. ב- 8 באוקטובר רוכזו יהודי בורמל, הובלו אל מחוץ לעיר ונרצחו. כמה עשרות מיהודי בורמל ברחו, נדדו ביערות או הסתתרו, עד יום השחרור באמצע מרס 1944.

סגור

טקסט 4
בורמל שוכנת במרחק של 14 ק"מ בערך מצפון לברסטצ'קה. עד המחצית השנייה של המאה ה- 18 היתה בורמל כפר באחוזות המלך; אז ניתנה למשפחת צ'אצקי. בשנת 1782 קיבלו בעלי המקום מן המלך זכות מגדבורגית עבור בורמל , יחד עם רשות לקיים 4 ירידים שנתיים. יש לשער, שהיהודים התחילו להתיישב במקום זמן קצר לפני המועד הזה. עד סוף המאה ה- 19 גדל מספר היהודים ועלה על 1,000. היהודים היו רוב גדול בקרב אוכלוסיית העיירה. הם עסקו אז במסחר יערות, בחכירת גני-פרי מן האציל המקומי וכן במסחר זעיר ומלאכה.
בתקופה זו היו בה בית-כנסת ושני בתי-מדרש, האחד של חסידי אוליקה והשני של חסידי טריסק. ברבנות כיהן משנת 1885 הרב הלל שק. מראשית המאה ה- 20 פעלה בבורמל אגודה ציונית בשם "אגודת דוברי שפת-עבר", שפיתחה פעילות ציונית נרחבת וייסדה בשנת 1902 ספרייה ציבורית. יחד עם אגודות דומות בעיירות הסמוכות ברסטצ'קה ולובצ'ובקה ארגנו ציוני בורמל , בשנת 1908, את תנועת עלייה לארץ-ישראל בשם "ארגון עולי בב"ל". בין העולים מבורמל היה יוסף וייץ, לימים מראשי הקרן הקיימת לישראל.
במלחמת העולם הראשונה נפגעה בורמל קשות. אחרי המלחמה החלו פעולות השיקום, אך הן התנהלו לאט. בשנים 1919 - 1922 פעל בבורמל בית-ספר עברי "תרבות", אך הוא נסגר בפקודת השלטונות הפולניים. כל המאמצים לפתוח אותו מחדש עלו בתוהו. המוסד התרבותי היחיד שהמשיך בפעולה היתה הספרייה הציבורית; לידה פעל חוג חובבים לדרמה ונתקיימו ערבי קריאה והרצאות.
בשנות העשרים כיהן ברבנות הרב ישעיה פלאמון. בבחירות לקהילות בשנת 1928 צורפה בורמל לקהילות מלינוב, טרוביץ, מרוויץ ועוד ונציגה נכלל בהנהלה המשותפת. כרבה של הקהילה המאוחדת כיהן רבה של טרוביץ, ר' מרדכי נטע אקרמן.
החל משנות העשרים פעלו בבורמל קנים של "השומר הצעיר", "החלוץ הצעיר" וסניף של "החלוץ". אחר כך נוסדו קנים של "ביתר" ו"גורדוניה".
תוצאות הבחירות לקונגרסים הציוניים השונים היו כדלהלן:
לקונגרס הציוני הט"ז (1929) הצכיעו 21 איש. הציונים הכלליים קיבלו 3 קולות; הרוויזיוניסטים - 6; התאחדות השומר הצעיר - 11; פועלי-ציון - 1.
לקונגרס הי"ח (1933) הצביעו 263. הציונים הכלליים קיבלו 19 קולות; המזרחי - 5; ברית רוויזיוניסטית - 35; רשימת ארץ-ישראל העובדת - 143; התאחדות - 1. לקונגרס הכ' (1937) הצביעו 83 איש. הציונים הכלליים קיבלו 15 קולות; המזרחי - 1; רשימת ארץ-ישראל העובדת - 67.
לקונגרס הכ"א הצביעו 71 איש. הציונים הכלליים קיבלו 24 קולות; המזרחי - 1; רשימת ארץ-ישראל העובדת - 46.