ג' תמוז ה'תשע"ז

יהדות פולין לבל ישכח לנצח...

סוף מלחמת העולם השנייה מצא את פולין בשליטה סובייטית. על פי הערכות שונות, בין 40,000 ל-100,000 יהודים שרדו את השואה על אדמת פולין. כ-150,000 פליטים יהודיים שב אליה משטחי ברית המועצות, וכן ניצולים מגרמניה וארצות אחרות. בסך הכל, נמצאו בפולין לאחר המלחמה כ-240,000 יהודים. לפולין הושבה עצמאותה, אך כגרורה קומוניסטית של ברית המועצות. חלק מהיהודים ניצולי השואה ביקשו להשתלב בפולין החדשה תוך שמירה על זהותם, אולם הם נתקלו ביחס עוין של פולנים ובכמה ערים התחוללו שוב פוגרומים. נסיונות הממשלה הקומוניסטית להילחם באנטישמיות לא הועילו, ובמשך השנה שלאחר השחרור נרצחו כ-350 יהודים ברחבי פולין, ביניהם 42 נפשות משרידי הקהילה היהודית בקיילצ'ה בפוגרום קיילצה. מצוקת היהודים הפליטים גברה והם שוכנו בצפיפות במחנות עקורים. רובם ביקשו לעזוב את פולין. התנועה הציונית ארגנה את "הבריחה" ובמבצע הברחה העבירה יותר ממאה אלף יהודים לעבר ארץ ישראל. אחרים היגרו לארצות אירופה ולארצות הברית. בשנת 1956 הותר ליהודי פולין לעזוב את המדינה וכך עלו לישראל כ-35 אלף יהודים, חלקם מברית המועצות שיכלו להוכיח כי היו בעבר אזרחי פולין. עלייה זו נקראה "עליית גומולקה", על שם הנשיא ולדיסלב גומולקה. לאחר מלחמת ששת הימים ניתקה פולין, כיתר מדינות הגוש המזרחי, את יחסיה הדיפלומטיים עם מדינת ישראל ונקטה בקו פרו-ערבי ואנטי-ציוני. במרץ 1968, במסווה של מערכה נגד הציונות, החל מסע אנטישמי מאורגן בפולין שבמהלכו פוטרו יהודים ממשרות ממשלתיות, ומן הצבא, המפלגה, האוניברסיטאות ואמצעי התקשורת. אלפי יהודים עזבו את פולין בעקבות כך, והקהילה חוסלה כמעט לחלוטין. עם נפילת המשטר הקומוניסטי ב-1989 נותרו בפולין בין 5,000 ל-10,000 יהודים, כשחלקם מסתירים את מוצאם היהודי. בפולין לא נשאר כמעט כלום מהשורשים ההם!! כיום יש קהילה קטנה מאוד של יהודים בפולין, שגודלה מוערך ב-7,000-12,000 איש. עם זאת, מספר מקורות פולנים טוענים שהמספר האמיתי גדול יותר ועומד על כ-100,000 שברובם אינם מגדירים עצמם כיהודים. מתוכם, מעריכים, כ-30,000 עד 40,000 בעלי זיקה כלשהי, דתית או תרבותית, ליהדות. פולין המודרנית והדמוקרטית של היום, נטולת יהודים כמעט לחלוטין, אינה נמנעת מלעסוק בהנצחת יהודיה שאינם עוד. זכר ומורשת יהדות פולין, על תפארתה וחורבנה, מוצגים בהבלטה במקומות רבים, ואף מהווים מרכיב חשוב בתעשיית התיירות של פולין. בתי כנסת ברחבי פולין, אשר שרדו את השואה ואת תקופת המשטר הקומוניסטי, שופצו ושוחזרו, ובחלקם הפכו למוזיאונים לתולדות הקהילה היהודית המקומית. מוזיאון יהודי חדש ומפואר נמצא בשלבי בנייה באזור בו עמד גטו ורשה. משלחות של בני נוער מישראל ומהתפוצות מגיעות מדי שנה לסיורים בפולין כדי לעסוק ביהדותה לפני השואה ולאחר שנחרבה. כל נפש יהודי שמבקר בפולין, שעובר בין מחנות ההשמדה לבתי הכנסת ובתי הקברות העתיקים לוקח איתו ומביא איתו לעצמו ולסובבים אותו, ולדור הבא אחריו את צוואתם האחרונה.. צוואתם האחרונה שהשאירו לנו לעולמי עד דור נרצחי השואה, הוא המורשת הזאת. המורשת של אני יהודי!!! המורשת שאני ובני ביתי וכל משפחתי וכל ששת מליון היהודים שנרצחו בשואה כי אנחנו יהודים, ועל "אני יהודי!!!" לא הסכימו לוותר גם במחיר החיים.. ואת הצוואה הזאת מחובתינו לשאת איתנו ביציאתינו משער הגטאות ומחנות ההשמדה.. ולהכריז קבל עם ומלואו אני יהודי!!! וכמו שסבי וסבתי הי"ד מסרו את נפשם על אני יהודי!! כן אני אמלא את חובתי היהודי בעולם הזה לקדש שמו יתברך בכל מקום שהוא.. תפקידנו וחובתינו להוציא את המקסימום שניתן ממסע השורשים, לצעוק לעבר הרוצח: אמנם הרצחת!! אבל לא ירשת! לא!! לא הצלחת לעקור את השורשים ההם.. לא הצלחת במשימתך לכלות עם העם והנפש היהודית... עם ישראל חי וקים.. עם ישראל לא שכח ולא ישכח את אבותיו, לא יתנתק משורשיו, ימשיך את דרכי אבותיו גם אם הם נרצחו נטבחו נחנקו ונשרפו.. כי דרכיהם דרכינו.. ואת מורשתם אנו חיים לנצח נצחים..