כ"ו אייר ה'תשע"ז

בז'וזוב BRZOZOW

עיר בפולין
מחוז: לבוב
נפה: בז'וזוב
אזור: גאליציה המערבית ושלזיה
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ-4,248
• יהודים בשנת 1941: כ-1,046

תולדות הקהילה:
כללי
נקודת-היישוב בז'וזוב הוקמה ככפר מלכותי ב- 1359 על סמך הפריבילגיה של המלך קאז'ימייז' הגדול. הכפר הושתת על החוק המאגדבורגי ותושביו היו פטורים במשך 20 שנה מכל המיסים לטובת המלך. ב- 1384 הועברה בז'וזוב לרשות הבישופות בפשמישל, והבישופים נהגו לבלות בה את חודשי הקיץ. בין השנים 1403 ו- 1413 הוענק לבז'וזוב מעמד של עיר. במחצית הראשונה של המאה ה- 17 פקדו את תושבי המקום מגיפות. בין עיסוקי האוכלוסייה, שרובם היו מסחר זעיר ומלאכה, בלטו גם ייצור מסרקות, חרטות-עץ, אריגת צמר ופשתן. רק ב- 1930 חוברה בז'וזוב לרשת החשמל. מזמן הסיפוח האוסטרי היתה בז'וזוב למקום מושב הנפה. כבשאר ערי הכמורה נאסר על יהודים לגור בבז'וזוב ובאחוזות שבסביבתה. איסור זה אישר שוב הבישוף סטאניסלאב סארנובסקי בתקנה מ- 1676, שלפיה נאסר על יהודים לגור בעיר, לרכוש מגרשים או בתים, לחכור חנויות ולעסוק במסחר. אפשר שהיתה זו תגובה לניסיונות התיישבות מצד משפחות יהודיות. ואמנם עד 1783 לא ישב אפילו יהודי אחד בבז'וזוב. אבל בשנים שלאחר-מכן, בעקבות הסיפוח האוסטרי וביטול הפריבילגיות של ערים בבעלות האצולה והכמורה, התיישבו יהודים במקום. ב- 1808 כבר התגוררו בבז'וזוב 144 נפשות. בסוף המאה ה- 19 גדל מספר האוכלוסין בבז'וזוב בכלל, ובתוכם אחוז היהודים היה 20.5 ב- 1880, ואילו ב- 1910 הגיע ל- 28.3. מאז חלה ירידה במספר היהודים בעקבות מלחמת-העולם הראשונה והקשיים הכלכליים שבאו לאחריה. בסתיו של שנת 1918 ערכו תושבי הכפרים הסמוכים לבז'וזוב פרעות ביהודים. עוד קודם-לכן פנה העסקן הציוני ד"ר זלנפרוינד, שצפה התפרצויות אנטישמיות באזור, למינהל המקומי בבקשה לצרף את היהודים למיליציה העירונית, אולם פנייתו נדחתה. ב- 3.11.1918 נשדדו על-ידי פורעים 104 בתים יהודיים; קרבנות בנפש לא היו. המיליציה המקומית לא הגיבה כלל על הנעשה לנגד עיניה. בנסיבות אלו אירגן היהודי קלארמאן, שהיה קצין אוסטרי, קבוצת הגנה עצמית, מורכבת ברובה מתלמידים יהודים בבתי-ספר תיכוניים. הקבוצה הכריחה את הפורעים לעזוב את העיר. הקהילה היהודית בבז'וזוב הוקמה, כנראה, במחצית הראשונה של המאה ה- 19. עד כמה שידוע לנו, היה הרב הראשון בבז'וזוב ר' אליהו ובר (ישב על כסאו ב- 1868). ממנו קיבל בנו ר' שלמה, שכיהן במקום עוד ב- 1912. בשנות ה- 80 למאה ה- 19 כיהן בבז'וזוב כרב נוסף, או אולי כדומ"ץ, ר' משה איסר גאבל, ואת כסאו ב- 1884 ירש בנו, ר' שלמה גאבל, שהמשיך בכהונתו בבז'וזוב גם בין שתי מלחמות-העולם. לאחר מלחמת-העולם הראשונה הורע מצבם הכלכלי של יהודי בז'וזוב בשל תוצאות המלחמה, וכן בשל מדיניות המיסים של השלטונות. היהודים העוסקים במסחר זעיר, רוכלות ומלאכה המשיכו בעיסוקיהם. בשנות ה- 20 של המאה ה- 20 ניסו יהודי המקום בעזרת הג'וינט לשפר במעט את המצב. הוקמה קופת גמ"ח (ב- 1929 חולקו מטעמה 12 הלוואות בסך 600 זלוטי). הג'וינט טיפל גם בקבוצת ילדים יתומי-מלחמה. החוג הציוני הראשון הוקם בבז'וזוב ב- 1902. לתנופה גדולה יותר הגיעו הציונים בתקופה שבין שני המלחמות; אז הוקמו סניפים של "הציונים הכלליים", "המזרחי", "פועלי-ציון", "התאחדות", ורביזיוניסטים. בשנות ה- 20 היה פעיל ארגון נוער מקומי בשם "בית יהודה", ולו ספרייה וחוג לדראמה. ב- 1929 עלתה השפעתם של הרביזיוניסטים; חלק ניכר מחברי "בית יהודה" הצטרפו אליהם (ארגון "בית יהודה" התקיים עד 1932). בשנות ה- 30 היו בבז'וזוב קנים של ארגוני-נוער אלה: "הנוער העברי" שהיה לאחר-מכן ל"הנוער הציוני-עקיבא", "השומר הדתי" ו"גורדוניה" (בשנת 1933 שלחה זו 24 מחבריה לקיבוץ הכשרה). באותו זמן פעל במקום ארגון "עזרה". בין המפלגות הציוניות היתה תחילה ל"המזרחי" השפעה גדולה על יהודי המקום בבחירות( לקונגרס הציוני ב- 1927 זכתה זו ב- 49 קולות, בעוד "הציונים הכלליים" קיבלו 15 קולות, והרביזיוניסטים - 13). המצב השתנה לקראת הקונגרס הציוני של 1935. בבחירות אלו זכתה "רשימת ארץ-ישראל העובדת" ב- 145 קולות, "הציונים הכלליים" ב- 120 קולות, ואילו "המזרחי" - ב- 85 קולות. סניף "אגודת ישראל" שנתקיים במקום עסק בעיקר בענייני ועד-הקהילה. יצויין שבוועד זה היתה ידם של הציונים על העליונה. בבחירות לוועד הקהילה ב- 1928 קיבלו "הציונים הכלליים" 218 קולות ושלושה מאנדאטים, ואילו "אגודת ישראל" - 122 קולות ושני מאנדאטים. לראש הקהילה נבחר העסקן הציוני, ד"ר זלנפרוינד, והוא המשיך כנראה בתפקידו זה עד פרוץ מלחמת-העולם השנייה. בסוף 1929 ניסו חברי "אגודת ישראל" להוריד מכסאו את הרב גאבל, שגם הוא היה ציוני. הדבר לא עלה בידיהם. ב- 1933 היו ליהודי בז'וזוב שלושה נציגים בעירייה. ב- 1920 נוסד בבז'וזוב בית-ספר "תרבות" וב- 1923 היו בו 4 כיתות, 2 מורים ו- 105 תלמידים, ובשנת 1925 - 5 כיתות, 7 מורים ו- 205 תלמידים. הידיעות על גורלם של יהודי בז'וזוב בתקופת הכיבוש הנאצי אינן מלאות. כבר בימי הכיבוש הראשונים נורו בקירבת העיר, בידי הגרמנים כ- 300 מתושבי המקום. הגיטו הוקם, קרוב לוודאי, במחצית השנייה של שנת 1941; רוכזו בו גם יהודי הכפרים הסמוכים לבז'וזוב. בספטמבר 1941 פעל בגיטו בז'וזוב סניף של י.ס.ס. שהושיט עזרה ליהודי המקום. רוב תושבי הגיטו, נשים, זקנים וטף, כ- 800 במניין, נורו בידי הנאצים ב- 10 באוגוסט 1942, ביער הסמוך לעיר. מספר האנשים שנשארו לאחר הסלקציה פונו לאיבוניץ', ומשם כנראה למחנה השמדה בבלז'ץ.