כ"ח אייר ה'תשע"ז

בז'שץ' קויאבסקי BRZESC KUJAWSKI

עיר בפולין
מחוז: וארשה
נפה: וולוצלבק
אזור: וארשה והגליל
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ-3,818
• יהודים בשנת 1941: כ-794

תולדות הקהילה:
טקסט 1
יישוב בשם ב"ק מוזכר לראשונה בתעודות מראשית המאה ה-13. היתה זו טירה בבעלותם של נסיכי מאזוביה וקויאבי. בשנת 1236 העביר הנסיך קונראד את חבל קויאבי לידי בנו קאז'ימייז' הראשון וב"ק היתה לבירת הפלך בז'סקו-קויאבי. במרוצת הזמן היתה ב"ק למרכז מסחר ומלאכה לסביבה החקלאית. לב"ק הוענק מעמד של עיר והתקיימו בה ימי שוק שבועיים וירידים שנתיים. במקום הוקמו מחסני תבואה והעיר בוצרה. בשנת 1596 אישר מלך פולין זיגמונט השלישי את זכויותיהם העירוניות של תושבי ב"ק. מלחמות השוודים באמצע המאה ה-71 הביאו הרס על ב"ק. השוודים הרסו את המבצר והעלו בתים רבים באש. רוב תושבי ב"ק עזבו את העיר ועברו לגור במקומות אחרים. רק באמצע המאה ה-18 החלה ב"ק להתפתח מחדש. בשנת 1795 נכללה ב"ק באיזור הסיפוח הרוסי. בשנת 1807 נכללה בנסיכות וארשה ומשנת 1815 עד מלחמת העולם הראשונה היתה בתחום מלכות פולין הקונגרסאית. גם בתקופה זו המשיכה ב"ק להיות מרכז מסחר ומלאכה והתקיימו בה 6 ירידים שנתיים. בשנת 1860 היו במקום 116 בתים - 47 מהם בתי אבן. בשנת 1915, בזמן מלחמת העולם הראשונה, נכבשה העיר בידי יחידות הצבא הגרמני, שהחזיקו בה עד נסיגתן בשנת 1918.
על ראשיתו של היישוב היהודי בב"ק אין בידינו ידיעות מדויקות. כנראה החלו יהודים להתיישב במקום בראשית המאה ה-15. בתחילת המאה ה-16 נכללה קהילת ב"ק במדינת פולין גדול של "ד' הארצות". נציג קהילת ב"ק השתתף בהתכנסות נציגי 11 הקהילות של מדינת פולין גדול (להוציא פוזנאן), שהתקיימה בשנת 1519 ואשר דנה בענייני גביית המסים שהוטלו על הקהילות. מן התעודה משנת 1538, בחתימת המלך זיגמונד הראשון, שאושרה בסיים האזורי שהתכנס באותה שנה בב"ק, ניתן ללמוד על הצעדים שנקט המלך נגד העירוניים שפרעו ביהודי ב"ק כדי למנוע מהם להתיישב בעיר. העירוניים ניסו לדחוק את רגלי היהודים מן העיר ודרשו לאסור עליהם לרכוש נכסי-דלא-ניידי במקום. בבעלותם של היהודים היו אז 15 בתים. המלך יצא להגנתם של יהודי ב"ק והטיל על העירייה ערבות (vadium) בסך 4,000 גולדנים שישולמו לאוצר המלך אם יישנו מעשי האלימות והרצח כלפי היהודים. המלך איים גם להעמיד את האשמים לדין.בשנת 1656(שביעי של פסח תט"ז) סבלו יהודי ב"ק מהתפרעותם האכזרית של חילות ההטמן הפולני סטפן צ'ארנייצקי, שהאשימו את היהודים בסיוע לפולשים השוודיים. באותו יום נרצחו יותר מ-100 יהודים והפורעים העלו את בתיהם באש. מנתונים חלקיים משנת 1664 עולה, שהיהודים שנותרו מן הקהילה לא התגוררו באותה שנה בדירות משלהם ורק 4 מגרשים נותרו בבעלות יהודית. גם בשנים שאחריהן התנגדו תושבי ב"ק הנוצריים לשיקומה של הקהילה.
בשנים 1768-1772 האשימו אנשי "הקונפדרציה של באר" (אגודה של אצילים פולניים שהתארגנו להילחם נגד הפולשים הרוסיים) את היהודים בסיוע לרוסים ו-4 מיהודי ב"ק הוצאו להורג בתלייה באשמת כזב.בשנת 1775 הוציא המלך סטאניסלאב אוגוסט פוניאטובסקי צו המגן על יהודי ב"ק ורכושם. בשנים 18221862 הוגבלו מגורי יהודים בב"ק לרובע מיוחד (רוויר). עם ביטול ההגבלות על מגורי היהודים במלכות פולין על-פי צווי הצאר מיוני 1862 בוטל גם בב"ק, כמו בשאר ערי פולין, הרובע היהודי המיוחד.
כאמור, קהילה יהודית מאורגנת היתה בב"ק כבר בראשית המאה ה-16. אין בידינו פרטים על רבנים שכיהנו במקום במאות ה-16-18. במחצית השנייה של המאה ה-19 כיהן בב"ק ר' יהושע פאלק אויארבך, שעבר בשנת 1880 לכהן בפלוצק. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם כיהן בב"ק ר' יקותיאל נתן רבינוביץ' (נספה בתקופת השואה).
גם בתקופה שבין מלחמות העולם המשיכו יהודי ב"ק להתפרנס בעיקר מן המסחר הזעיר וממלאכה. כמה יהודים עסקו בסחר תבואה. באותה תקופה הוקמו בעיירה "קופת גמ"ח" (1928) למתן הלוואות קטנות בלי ריבית לסוחרים זעירים ולבעלי מלאכה נזקקים. בשנת 1931 היה ההון היסודי של הקופה למעלה מ-3,000 זלוטי. בשנת 1933 תרמה העירייה לקופת הגמ"ח 400 זלוטי. בשנת 1930 הוקם במקום בעזרת הג'וינט "הבנק הקואופרטיבי של הסוחרים הזעירים ובעלי המלאכה", שנתן לנזקקים הלוואות בריבית נמוכה. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם התקיימו בב"ק סניפים של הארגונים הציוניים: סניף של "הציונים הכלליים" (1930) וקנים של "הנוער הציוני" (1935) ושל "גורדוניה". בב"ק התקיים גם סניף של ה"בונד" וכמה בעלי מלאכה היו חברים בו.
הילדים היהודיים למדו בחדרים המסורתיים, אבל רובם למדו גם בבית-הספר העממי העירוני. בב"ק פעלו באותה תקופה שתי ספריות - של הציונים ושל ה"בונד". באותן שנים הוקם בעיירה איגוד מכבי האש ועשרות יהודים התנדבו לשרת בו.
יחידות הצבא הגרמני נכנסו לב"ק בראשית ספטמבר 1939. כפי שנהגו במקומות אחרים פתחו הגרמנים גם כאן בחטיפות של יהודים לעבודת כפייה ובגזילת רכושם. בסוף שנת 1939 הוצאו עשרות גברים יהודיים למחנה לעבודת כפייה ויטנברג בנפת לובאן. ב-28 בספטמבר 1941 גורשו 399 מיהודי העיירה (109 גברים ו-290 נשים) ללודז'. רובם מתו שם בגטו ממחלות ומרעב. בראשית מאי 1942 גירשו הגרמנים את שארית יהודי ב"ק למחנה ההשמדה בחלמנו.