כ"ט תשרי ה'תשע"ח

ביאלאצ'וב BIALACZOW

עיר בפולין
מחוז: לודז'
נפה: בז'ז'יני
אזור: לודז' והגליל
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ-1,290
• יהודים בשנת 1941: כ-100

תולדות הקהילה:
כללי
עיירה פרטית, רכושה של האצולה. במאה ה- 17 הפסידה את מעמד-העיר, ושבה וזכתה בה בשלהי המאה ה- 18, בקשר לנסיונות התיעוש (בניין תעשיית מתכת, מינסרה ומשרפת-יי"ש).
אף על פי שישיבת יהודים בביאלאצ'וב לא נאסרה רשמית, לא היו בעיירה אוכלוסים יהודים עד סוף שנות ה- 50 למאה ה- 19. תושבים יהודים ראשונים הופיעו בעיירה בסמוך ל- 1860. כל ימי קיומו של הישוב היהודי בביאלאצ'וב, ועד חיסולו בתקופת מלחמת העולם ה-2, עסקו היהודים במקום במסחר זעיר ובמלאכה. מקור פרנסה מצאו אחדים מהם בחכירת יער מידי הפריץ המקומי ובמכירת עצים.
ישוב קטן זה לא קיים קהילה עצמאית, אלא השתייך לקהילת ז'ארנוב. בגלל העדר בית-עלמין קברו אנשי ביאלאצ'וב את מתיהם בז'ארנוב או באופוצ'נו. בעיירה היו בית-מדרש ומקווה. בהעדר רב, פסק השוחט בהלכות כשרות. ב- 1912 שימש כשוחט ר' צבי עוזר זלוור. בתקופה שבין המלחמות פסק בדיני כשרות ובדיני תורה ר' שלמה קסטנברג, בעל היתר-הוראה, שהיה בא לביאלאצ'וב מאופוצ'נו.
לשם למידה בכיתות הגבוהות של החדר נאלצו ילדי המקום לנסוע לעיירות גדולות יותר שבסביבה.
בני הדור המבוגר בביאלאצ'וב עיקרם חסידי גור ואלכסנדר. בתקופה שבין המלחמות נתפסו חלק מבני הנוער לרעיון הציוני. אוהדי המגמות השונות, כגון ציונים כלליים, פועלי- ציון וצעירי-ציון, היו מתכנסים במעון משותף, ששכנה בו גם ספריה קטנה.
בתקופה שבין המלחמות הורע מאוד מצבם הכלכלי של יהודי ביאלאצ'וב, והאנטישמיות בעיירה גברה. לעתים לא יצאו היהודים מביתם עם חשיכה, מחשש תקיפה.
על גורלו של ישוב יהודי קטן זה בתקופת הכיבוש הנאצי קיימות ידיעות מקוטעות בלבדוהן נוגעות בעיקר לזרם הפליטים והעקורים ממקומות אחרים. ראשונים הגיעו יהודים מלודז' וממלאווה. במארס 1941 הגיע לביאלאצ'וב 205 ממשלוח של יהודי פלוצק, שגורשו מעירם אל טומאשוב מאזובייצקי (לשם הגיעו ב- 11.3.1941), ופוזרו בידי השלטונות הגרמניים בעיירות הסביבה. מספר יהודים (כנראה, 200) הגיעו לביאלאצ'וב ממשלוח של 1,000 יהודי פלוצק, שגורשו באביב 1941 לקונסקיה ופוזרו אחר כך בכל נפת טומשוב, לכן עלה מספר האוכלוסים היהודים בעיירה פי שלושה בהשוואה למספרם לפני המלחמה, והגיע באוקטובר 1941 ל- 350 נפש. אבל כעבור שנה, באוקטובר 1942, היו בעיירה כ- 250 יהודים בלבד. לא נקבע בוודאות, האם פחת מספרם של היהודים בגלל הגירה ספונטנית, או בשל גירוש בידי הגרמנים אל מחנות-העבודה. קבוצה זו של 250 יהודים, בקירוב, שולחה ב- 2.10.1942 לאופוצ'נו, כמנהגם של השלטונות הגרמניים לרכז את היהודים לפני השמדתם במקומות גדולים יותר. ב- 27.10.1942 חוסל גיטו אופוצ'נו, ויהודי ביאלאצ'וב שולחו יחד עם יהודי המקום אל מחנה ההשמדה בטרבלינקה.
לפי ידיעה אחת, הרגו השוטרים הגרמנים באותו חודש - אוקטובר 1942 - 9 מיהודי ביאלאצ'וב. הם נקברו ביער הסמוך. לא נודעו נסיבותיו של רצח זה. הדעת נותנת, כי היו אלה יהודים שהתחבאו בפני הגירוש, או נמלטו בשעתו, והגרמנים גילו אותם אחר כך.