כ"ט אדר ה'תשע"ז

מהי יהדות פולין

במשך רוב השנים בה חיו היהודים בפולין, האוטונומיה שניתנה ליהודים בניהול ענייניהם הפנימיים איפשרה פיתוח של חיי תרבות עצמאיים. שפת היומיום בפיהם הייתה יידיש, כאשר העברית משמשת כשפת קודש ותפילה. מרבית יהודי העיירות ידעו קרוא וכתוב, החינוך היה תורני וכלל לימוד חדרים, ישיבות ובתי מדרש.
במשך השנים ההם הפכה פולין להיות מרכז החיים של יהדות העולם. לימוד התורה וחיבור הספרות התורנית פרחו, ורבו בה תלמידי חכמים. רשת מסועפת של ישיבות ומוסדות לימוד השתרעה על פני יישובי היהודים במחוזות פולין. הפלפול היה לשיטת הלימוד בישיבות פולין. החל מאמצע המאה ה-18 תפסה תנועת החסידות בהשראתו של הבעל שם טוב אחיזה רחבה בפולין, והיא הייתה למרכז של חצרות חסידים. החסידות באותה תקופה כללה רק מיעוט מבין יהודי פולין ומולה התייצבה ההתנגדות לחסידות. תנועת ההשכלה היהודית עלתה באותו זמן במרכז אירופה ומערבה והטיפה לערכים חילוניים ואוניברסליים, והשתלבות יהודים בסביבתם. להשכלה הייתה השפעה מועטה על יהודי פולין, שהעדיפו להתמקד בשימור אורח החיים התורני וההלכתי במסגרות האורתודוקסיות והחסידיות.
ואכן בכל התקופה הזו של מאות בשנים בו היווה רוב רובו של החיים היהודיים במדינת פולין, העם היהודי שמר על הגחלת היהודית במלוא מובן המילה, כל יהודי ויהודי באשר הוא בראש מורם וגאווה יהודית שמר על כל מצוות התורה ביודעיו כי כך ציווה לנו הבורא במעמד הר סיני, זכות היה להיות חלק מהעם הנבחר להיקרא בניו של הקב"ה מלך העולם, 
היהודים לא הסתירו את יהדותם, לא הסתירו את זה שאנחנו עם מובדל ומופרש משאר אומות העולם, בכל עיר ועיר ולא בפינה הנידחת אלא במרכזו של כל עיר עמד על תילו בית כנסת גדול רחב מימדים מעוטר ביופיו ובתיכנונו המיוחד, כאשר להבדיל בתי הגוים ששם הם מתאספים לתפילותיהם, לא זכה אפילו לחלק מהיופי והמרכזיות הזאת, וראו כל עמי הארץ את היוקרה את הכבוד בו רוחשים היהודים לבית התפילות בתי הכנסיות ובתי המדרשות, והיה זה לצנינים בעיניהם, וזו בעצם הסיבה שדבר ראשון הם החריבו על תילם עד היסוד את בתי הכנסת היפים ברוב המקומות, חוץ מחלק קטן שנשאר לפליטה ורואים עד היום כמה הבתי כנסיות הללו מושכים תיירים מכל העולם, בגלל יופיום המיוחד.
היופי והחן היהודי בל ניתן לשכוח, את יום השבת שכל המסחר בפולין השתתק בגלל היהודים, גם אומות העולם ידעו שבשבת אין מסחר כי זה יום שבת ליהודים, ויהי מה.. הם לא מעיזים בכלל לחשוב ולדבר על עסקיהם בשבת ומי מדבר על פתיחת עסק וכו', כי זה יום קדוש להם, והם שומרים על זה כדבר היקר מכל.
ואכן כבוד היה לגוי לעשות עסקים עם היהודים בגלל הסיבה כי ראו בהם אנשים אמיצים, אמיתיים, אנשים עם דת אמיתית אנשים ששומרים על כבודם, אנשים שחיים עם ערך עליון של כבוד לזולת, אהבה, אחווה, אנשים שחיים ע"פ מסורת רבת השנים, אנשים שלא מעיזים לזוז כל שהוא מהמסורת שקיבלו מאבותיהם דור דור...
עם ישראל שרד את כל השנים ההם רק בכוח המסורת, בכוח האמונה והדביקות בשורשים, איש לא הצליח לעקור מהם את האמונה למרות המאמצים החוזרים ונשנים של הצוררים בכל דור ודור.