כ"ט אדר ה'תשע"ז

יהדות פולין לדורתיה

כאשר כהיום הזה אין כמעט יהודים שמתגוררים במדינת פולין זולת כמה אלפי יהודים שרובם הם עולים חדשים לפולין, וכמעט שאין כאלו שנשארו ברצף החיים מאז שנות מלחמת עולם השניה, שמאז כמעט כל היהודים נרצחו.. ואלו שנשארו ושרדו או שברחו בשעת המלחמה או מיד אחרי המלחמה עזבו את יבשת פולין הקומוניסטית בימים ההם, למדינות אחרות אם לארה"ב או לארץ ישראל ושאר מדינות אירופה. וגם כאלו שכן נשארו בפולין, כמעט ולא השאירו לעצמם זכר וגחלת העם היהודי.. אז מהו פולין בשביל העם היהודי.. למה שלא נתייחס אל פולין כאל שאר מדינות שבקושי יש בהם יהודים.. כגון הולנד או אירלנד טורקיה וגרוזיה... מה השוני בין פולין לשאר המדינות.. התשובה איננה רחוקה.. עד לפני כ 60 שנה העם היהודי הייתה "פולין" רוב רובו של העם היהודים התגורר במדינת פולין ואכן רוב רובו של העם היהודי נרצח ונכחד במלחמת העולם השניה במדינת פולין ע"י הצורר הגרמני בעזרת או בהסכמה שבשתיקה ע"י הפולנים. העם היהודי היה מפוזר על כל אדמת פולין, לא הייתה עיר וגם לא כפר, שלא הייתה שוקקת חיים יהודיים.. יותר מאלף שנים שקקה חיים יהודיים בפולין.. כבר במאה ה-10, תחת שלטונם של מיישקו השני ואחריו בולסלאב השלישי התיישבו באזור שנקרא היום פולין יהודים שנמלטו מזרחה מרדיפות נלוות למסעי הצלב שהתרחשו בגרמניה ("אשכנז") ובבוהמיה שבצ'כיה. גם יהודים ספרדים שעסקו במסחר עם ארצות המזרח הגיעו לשטחים שהיוו בהמשך את פולין. היהודים מצאו בפולין שלטון סובלני שהכיר בתרומתם לפיתוח המסחר והכלכלה ועודד אותם להתיישב בה. לא זו בלבד, אלא שמלכי פולין, אשר במקביל להתפשטות הנצרות בפולין ניסו לשלב את ארצם באירופה המרכזית, הזמינו יהודים להשתקע בפולין על מנת לקדם את כלכלתה. לשם עידוד ההגירה היהודית לפולין, שנחשבה ארץ בלתי מפותחת וקשה למחייה, הוציא בולסלב השלישי כתב קיום (הבטחת זכויות) ליהודים, שבו נאמר כי היהודים נמצאים בחסותו ואין לפגוע בהם. גם אם בחלק מהתקופה הזאת לא חיו היהודים בפולין ממש גן עדן.. אלא גם שנים בהם סבלו מרדיפות ועינויים ע"י צוררים שקמו להם דור דור.. כידוע נרדפו ונהרגו יהודים באשמת הפצת המגפה השחורה ובנוסף נרדפו באשמת נטילת ריבית, בסינודים של הכנסייה הקתולית שהתכנסו ב-1267, 1279 ו-1285 הוחלט כי על היהודים לשאת סימני זיהוי, וכי עליהם להתגורר בשכונות נפרדות, וכו'. אבל העם היהודי בכוח האמונה בכוח התורה הנצחית הצליח להדוף כל שנאה. להתגבר על כל רועץ, וכך המשיך בקומה זקופה את חייו היהודיים ע"פ דרך התורה שהיא נצחית, כך העם היהודי חיי וקיים לנצח נצחים. אמנם היהודים כהיום, גם אז, היו פזורים על פני תבל.. בכל רחבי העולם, כמעט בכל מדינה היה ריכוז יהודי כל שהוא.. אבל המרכז היהודי.. המקום בו התגורר הרוב המוחץ והעיקרי של העם היהודי היתה במשך יותר מאלף שנים "מדינת פולין", כאשר ההתפתחות של העם היהודי במדינת פולין והסביבה גם פיתח את המושג חסידות, כאשר מייסד ואבות החסידות רבינו הבעל שם טוב ראה בצורך להמשך קיום היהדות החרדית בגולה ע"י גילוי שיטת החסידות, וכך המשיכו תלמידיו את דרך החסידות, אבל לא רק היהדות החרדית, אלא גם עמך ישראל הפשוטים, כאלו שלא גילו או שלא ראו צורך בדרך הבעש"ט גם הם היו חלק מהעם היהודי ואיש באמונתו יחיה חיו קהילות גדולות פזורות בכל רחבי פולין במשך מאות בשנים. כל עיר ועיר כל קהילה וקהילה התאפיין בייחודיות שלה, אם היו אלו קהילות שלימות שחרתו על דגלם את האחדות של עם ישראל, או את מושגי החסד, או הגאווה היהודית, חסידות, תורה ומצוות, וכמו"כ היוו העם היהודי חלק ממשי ואפילו בריח התיכון של שוק המסחר והתעשיה הפולנית. אבל כל זה היווה דווקא לרועץ לשנאה וקנאה בעיני הגויים כאשר היה זה הטיעון העיקרי של הנאצים ימש"ו שבזה הם שיכנעו את הגויים המקומיים שדווקא חיו בשכנות טובה והתעסקו כל השנים יחדיו.. שהנה היהודי בדרך להשתלט על ארצות הגוים.. היהודי מרים ראש ועוד מעט ויכחיד את העמים אשר סביבותם.. וכך בטיעונים אלו בין השאר הצליחו להרעיל את המוחות בדרך להכחדת העם היהודי בשואה איומה ורצחנית שההיסטוריה האנושית לא ראתה מעולם..