כ"ט ניסן ה'תשע"ז

גוראי GORAJ

עיר בפולין
מחוז: לובלין
נפה: בילגוראי
אזור: מחוזות לובלין קיילצה
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ- 2,331
• יהודים בשנת 1941: כ- 394

תולדות הקהילה:
כללי
ג' נזכרת לראשונה במאה ה-16 ככפר בבעלות בית המלוכה. בשנת 1398 הוענקו לה זכויות עיר. במאה ה-16 נכללה בין אחוזותיהם הגדולות של האצילים לבית זמויסקי. במאה ה-17 נהנתה העיירה משגשוג. היו בה אז 40 בעלי מלאכה. פלישת הקוזקים במאה ה-17 הסבה לעיירה ולתושביה הרס וחורבן, ורק במאה ה-18 שוקמה. לקראת סוף המאה ההיא סופחה ג' לאוסטריה, על-פי ההסכמים שנחתמו עם חלוקת פולין. ב-1815 נכללה במלכות פולין הקונגרסאית.
בשנת 1837 פרצה בג' שרפת ענק שכילתה את רוב בתיה, וב-1869 או ב-1870 נשללו מג' הזכויות המוניציפליות. לקראת סוף המאה ה-19 חוברה ג' לרשת מסילות הברזל והיתה לצומת תחבורה חשוב. מאז נהנתה העיר מפיתוח מואץ ושגשוג. נבנו בה בית-חרושת לסוכר,שתי מנסרות וכמה מפעלים לעיבוד תוצרת חקלאית,ואוכלוסייתה גדלה והתבססה.
בימי מלחמת העולם הראשונה (ב-1915) נכבשה ג' בידי הצבא האוסטרי, ולאחריה, מ-1919 ואילך, נכללה במדינת פולין העצמאית והיתה למרכז תעשייה חשוב. יהודים תושבי ג' נזכרים לראשונה ב- 1626, אך משערים כי ישבו שם עוד קודם לכן. במרוצת המאה ה- 18 גדל מספרם, ולקראת סופה נחנך במקום בית-כנסת בנוי עץ, שעוטר בציורים מעשה ידי אמן. בית-הכנסת הזה, מן העתיקים בכל האזור, ניצל שוב ושוב מן הדלקות התכופות שפקדו את העיירה. גם בשנת 1837, כשכמעט כל העיירה עלתה באש, נותר בית-הכנסת מעץ לפליטה ולא ניזוק כלל. אין תימה אפוא שנקשרו סביבו אגדות רבות והוא נחשב מקום מקודש. כנראה שבסוף המאה ה-18 נפתח בג, גם בית-עלמין יהודי.
ראשוני היהודים בג' התפרנסו ממסחר וממלאכה. עם סיפוח האזור לאוסטריה, בשלהי המאה ה-18, הוכבד נטל המסים על היהודים ולפיכך עזבו רבים מהם את המקום והקהילה הידלדלה. ואולם הצמיחה הכלכלית והדמוגרפית שפקדה את ג' בשלהי המאה ה-19 באה לידי ביטוי גם בגידול הקהילה היהודית.
גם בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 עסקו רוב יהודי המקום במסחר ומיעוטם במלאכה. עוד בתקופת שלטונה של אוסטריה, משלהי המאה ה-18, וגם במאה ה-19 בתקופת מלכות פולין, התבלטו היהודים כסוחרי יערות ועצים, שמסחרם השתרע עד דנציג (גדנסק). יהודים מקומיים בלטו גם כיזמים של תעשייה מקומית - בעיקר מפעלים קטנים שייצרו מוצרי קדרות, ברים ואריגים. אחדים מן הסוחרים היהודים שימשו ספקי מזון לחיל המצב הרוסי שחנה בעיר.
בימי גזרות ת"ח-ת"ט (1648-1649) נפגעו יהודי ג' מידי הפורעים של חמיילניצקי, אבל הקהילה התאוששה כעבור זמן קצר ושמרה על מעמדה כאחת הקהילות החשובות באזור. לקראת סוף המאה ה-18 כיהן בג' ר' אברהם מיכלוביץ כרב הקהילה והגליל. בני הקהילה הקפידו על אורח חיים יהודי-מסורתי. רבים מהם השתייכו ל"שטיבלעך" שייצגו זרמים שונים בחסירות. העובדה שבג' נולד ר' מנחם מנדל מקוצק (אביו היה מנכבדי הקהילה) שימשה מקור גאווה ליהודי המקום. בשנת 1880 כיהן בקהילת ג' ר' נחמן, שפרסם כרוז ובו קרא לקנות אתרוגי ארץ-ישראל. בראשית המאה ה-20 כיהן בקהילה ר' חיים פנחס טייטלבוים.
שנים מעטות לפני מלחמת העולם הראשונה התארגנה בג' קבוצה ראשונה של ציונים, ובתקופה הזאת נוסד בה גם סניף של ה"בונד".
ב-1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, סבלו יהודי ג' מעשי ביזה וגזל מידי החיילים הרוסים הנסוגים.עם כניסת האוסטרים ב-5191 הוקל המצב במקצת, אבל הפגזות החיילים הרוסים, שחנו ביערות הסביבה, נמשכו וגרמו הרס בעיר. יהודים לא מעטים עזבו את ג' בתקופה הזאת.
בנובמבר 1918, כשג' נכבשה שוב בידי הפולנים, סבלו היהודים ממעשי התנכלות, חיפושים ומעצרים. החיפושים הסתיימו על-פי רוב בהחרמת רכוש. מצבם של היהודים הורע עוד יותר עם פרוץ המלחמה בין פולין לברית- המועצות בקיץ 1920. רוב המסחר היהודי שותק והתחדש רק ב-1921, עם התייצבות השלטון הפולני החדש.גם אחרי מלחמת העולם הראשונה המשיכו היהודים בעיסוקיהם הישנים - מסחר לסוגיו ומלאכה. בשנות ה-20 המאוחרות ובשנות ה-30 הם סבלו קשות מן התחרות עם הסוחרים הפולנים, שהתרבו משנה לשנה, כמו גם מן ההסתה הלאומנית והניסיון לדחוק את רגליהם ממקצועותיהם ומענפי כלכלה שנחשבו בעבר תחומי עיסוק "יהודיים". רבים איבדו את מקורות פרנסתם והאבטלה בקרב היהודים גברה בהתמדה.
בתקופה זו נחלצו לעזרתם של יהודי המקום הג'וינט האמריקני וגם יהודים יוצאי ג' שהיגרו לארצות-הברית. כספי הסיוע של הג'וינט חולקו לנזקקים באמצעות הקהילה. בשנת 1925 הוקמה "קופת גמילות חסדים", שסייעה לנזקקים בהלוואות ללא ריבית.
ואולם חרף המצוקה הכלכלית והאנטישמיות הגוברת הצטיינה התקופה שבין שתי מלחמות העולם בפעילות ציונית תוססת. כבר בשנים הראשונות שאחרי המלחמה עלתה קבוצה קטנה של חלוצים מג' לארץ-ישראל. בשנות ה-20 נוסד בג' סניף "אגודת ישראל", וחברי "האגודה" שלטו בוועד הקהילה.
לצד בית-הספר תלמוד-תורה של הקהילה נוסד ב-1925 בית-ספר דתי לבנות של רשת "בית יעקב".
אין בידינו מידע על רבנים שכיהנו בג' בתקופה זו, וקרוב לוודאי שלא היה ביכולתה של הקהילה להעסיק רב משלה ולפיכך מילא השוחט המקומי, ששימש גם דיין ומורה הוראה, חלק מתפקידי הרב.
עם התגברות האנטישמיות בכל פולין, נתרבו בשנות ה-30 גם בג' תקריות אנטישמיות אלימות, ובעיקר אירועים של יידוי אבנים ביהודים. בשנת 1937 נופצו שמשות בבתי יהודים.
באמצע ספטמבר 1939 נכבשה ג' בירי הגרמנים. מיד עם כניסתם לעיירה ערכו הכובשים מצוד אחר יהודים ברחובות, ובאופן זה גייסו עובדי כפייה שהועסקו בשירות הצבא. בתחילת 1940 הגיעו לג' עשרות משפחות של פליטים יהודים מפרמפול (ע"ע) הסמוכה, שחרבה כמעט כליל בהפצצות ובמהלך פעולות הכיבוש. רק באביב 1940 חזרו הפליטים האלה לפרמפול, לאחר שבג' פרצה מגפת טיפוס.
בתחילת אפריל 1941 הובאו לג' בערך 800 יהודים מבילגוראי (ע"ע) הסמוכה. הצפיפות ברובע המגורים היהודי גדלה מאוד והמחסור במזון גבר. בג' לא הוקם גטו ועד קיץ 1941 יכלו היהודים לצאת ולבוא כרצונם ולסחור עם האיכרים שבכפרים כדי להשיג מזון. ואולם בעקבות פלישת הצבא הגרמני לברית-המועצות, ב-22 ביוני 1941, הוגבל חופש התנועה של היהודים ונאסר עליהם לעזוב את ג'.
באוקטובר 1942 העלו הגרמנים באש את רוב בתי היהודים בג'. מיד אחר-כך הועברו היהודים המקומיים והפליטים שעמם לפרמפול. בנובמבר 1942 רוכזו יהודי ג' ופרמפול והוצעדו ברגל אל תחנת הרכבת בזווייז'ינייץ, מרחק של 22 ק"מ, ומשם הוסעו בקרונות משא למחנה ההשמדה בלז'ץ.