כ"ז אייר ה'תשע"ז

גנייבושוב GNIEWOSZOW

עיירה בפולין
מחוז: קיילצה
נפה: קוז'ייניצה
אזור: מחוזות לובלין קיילצה
כ-62 ק"מ מלובלין
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ- 1,108
• יהודים בשנת 1941: כ- 585

תולדות הקהילה:
כללי
ג' נוסדה ב-1693 על אדמות הכפר אולקסוב שרכש האציל יאן גנייבוש. בשנת 1712 התיר המלך אוגוסט השני לערוך בג' 4 ירידים שנתיים, וב-1735 העניק לה המלך אוגוסט השלישי זכויות עיר מגדבורגיות. במחצית השנייה של המאה ה-18 עברו אדמות העיירה לבעלותה של משפחת האצולה שמבק.
יהודים התיישבו בג' בשלהי המאה ה-18 ועוד באותה המאה בנו בית-כנסת מעץ, שנשאר על עומדו עד למלחמת העולם השנייה.
על-פי סקר מאותה התקופה, 46 מבין 64 בעלי המלאכה שייצרו נעליים ומגפיים היו יהודים ; מלבדם היו במקום גם 35 קצבים ו-25 חייטים יהודים.
הנהגת הקהילה ומוסדותיה היו משותפים ליהודי ג' וגרניצה הסמוכה (ע"ע) ויחד הן גם החזיקו רב, שוחט וחזן. הרב הראשון הידוע לנו בשמו היה ר' פנחס אייזנטל, מגדולי החסידים של ר' אלימלך מליז'נסק, שהנהיג גם הוא עדה חסידית (נפטר ב-1814). אחריו כיהן בג' ר' לייבוש שידלובצר, שעבר לשידלובייץ (ע"ע).
עם פרדין מלחמת העולם הראשונה נכבש האזור בידי האוסטרים, אך ב-1915 חזרו וכבשו אותו הרוסים, שהטילו על יהודי ג' קונטריבוציה גדולה, 600 רובל לערך. יהודים שלא יכלו לשלם את חלקם גורשו מן העיירה, וחלקם לא שבו אליה גם אחרי המלחמה. ב-1921 נותרו במקום כמחצית ממספר היהודים שישבו בה 60 שנה קודם לכן.
בין שתי מלחמות העולם התפרנסו רוב יהודי ג' ממלאכה וממסחר זעיר. ב-1922 הוקם במקום איגוד מקצועי ראשון, של פועלי הסנדלריות, וב-1925 פרצה שביתה של פועלים בדרישה להעלאת שכרם. באפריל 1926 אסרה המשטרה הפולנית 5 מחברי האיגוד המקצועי, כולם חברי "פועלי ציון", שנחשדו בהפצת תעמולה קומוניסטית. בשנת 1931 הוקם איגוד מקצועי נוסף, של פועלי המחט, שהיה נתון להשפעת ה"בונד". לקראת סוף שנות ה-30 התפרקו האיגודים הללו.
ב-1916 הקימה קבוצת צעירים ספרייה ציבורית, ששימשה גם מקום כינוס, לפעולות תרבות וחברה, לשיעורי עברית וכדומה. ב-1921 ייסדו 16 צעירים את האגודה הציונית הראשונה בג'. ב-1924 מנתה האגודה 40 חברים בקירוב, וגם הרב של ג', ר' ישראל-אליעזר הופשטיין, תמך בפעילותה. בשנת 1930 הופצו בג' 30 שקלים לקראת הקונגרס הציוני. בתחילת שנות ה-30 נוסדו בעיירה גם סניפים של תנועות נוער ציוניות - "הנוער הציוני", "השומר הלאומי" ו"גורדוניה". בשנת 1933 הוקמה חוות הכשרה של "החלוץ", ששימשה בעיקר את חברי "גורדוניה".
בספטמבר 1939 נכבשה ג' בידי הגרמנים, ומיד נתפסו יהודים ברחובות לעבודות כפייה. בתקופה הראשונה לא הוקם בג' גטו, אבל הוקמו יודנראט, בראשותו של יעקב דינר (המזכיר היה יוסף קורופאטווה), ומשטרה יהודית, בפיקודו של יחיאל גרוסמן. תפקידה העיקרי של המשטרה היה להוציא מדי יום את קבוצות העובדים לעבודותיהם.בקיץ 1941 נשלחו יהודים מג' למחנה עבודה ליד בית-החרושת לתחמושת בפיונקי.
בסתיו 1941 הקימו הגרמנים בגרניצה גטו שנכלאו בו יהודי המקום, יהודי ג' ופליטים רבים ממערב פולין ומקרקוב שהתיישבו שם ב-1940-1941 - כ-3,500 נפשות בסך הכל. מיד אחר-כך הוטלה על יושבי הגטו קונטריבוציה בסך 100 אלף זלוטי.
ב-12 באוגוסט 1942 הועברו יהודי ג' לזבולן (ע"ע), למעט כ-600 צעירים ששולחו למחנה עבודה באזור דמבלין (ע"ע). ב-15 בנובמבר 1942 גורשו יהודי ג' יחד עם יהודי זבולן לטרבלינקה. בשנת 1943 נתפס בג' יוזף סוכצקי, לא-יהודי שבעת הגירוש הסתיר בביתו יהודים.