כ"ד כסלו ה'תשע"ח

גראבוב GRABOW

עיירה בפולין
מחוז: לודז'
נפה: לנצ'יצה
אזור: לודז' והגליל
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ-1,658
• יהודים בשנת 1941: כ-800

תולדות הקהילה:
כללי
גראבוב היתה עיירה של האצולה, שזכתה ב- 1372 במעמד-עיר, עד שהפסידה אותו ב- 1807. במחצית המאה ה- 18 חכרו יהודים את הפונדק המקומי השייך לפריץ. ב- 1764 התגוררו בגראבוב שתי משפחות יהודים: הפונדקאי ובעל-מלאכה אחד. במחצית המאה ה- 19 עלה מספרם של היהודים, ועד למלחמת העולם ה-2 היו הם הרוב באוכלוסיה.
מן הציבור הזעיר בגראבוב במחצית הראשונה למאה ה- 19 נבצר לקיים רב ואפילו דיין. אולם בשנות ה- 90 למאה ה- 19 כיהן בקהילת רב, והוא ר' נחמן קובאלסקי, המתקרא "שחור", לשעבר רבה של סובוטה. לאחר צאתו את גראבוב כיהן בקובאל. את כס-הרבנות ירש בנו, ר' יהודה לייב. סמוך ל- 1895 שימש ברבנות בעיירה ר' דוד בער מגאליציה, אחד מגדולי התורה בפולין. הקהילה הקטנה בגראבוב לא תאמה את אישיותו של ר' דוד בער, ועל כן עלה ב- 1912 על כס הרבנות באוזורקוב. משנוסדה אגודת הרבנים בפולין נבחר בה ר' בער לסגן יושב-ראש. לאחר מלחמת העולם ה-1 שימש ברבנות בגראבוב ר' יוסף אשר פיש. הרב האחרון בקהילה היה ר' אלימלך האלשטוק, בן הרבי מאוסטרובייץ.
בתקופה שבין שתי מלחמות העולם פעלו בגראבוב מפלגות פוליטיות אלו. הציונים הכלליים, הרביזיוניסטים, פועלי- ציון ימין והבונד. בגראבוב פעל חוג דראמטי לנוער. מחברות הצדקה פעלו לינת הצדק וקופת גמילות חסדים.
יהודי גראבוב נפגעו קשה על ידי החרם הכלכלי, וחלק ניכר מהם, שעסקו במסחר הזעיר, הגיעו עד פת לחם. הפעולות נגד היהודים הגיעו לשיאן בראשית מאי 1938: אחד מיהודי המקום הותקף על ידי האנדקים, והרג את תוקפו תוך כדי התגוננות. באווירה זו התחילה תקיפת יהודים. כמה מהם הוכו וכן נופצו 300 חלונות בבתי יהודים.
בתקופת הכיבוש הנאצי עלה מעט מספר היהודים בגראבוב בגלל זרם הפליטים והעקורים. ב- 1.1.1940 היו בכלל 967 יהודים בגראבוב 142 פליטים. ברבע הראשון של 1941 הגיעו לכאן קרוב ל- 400 יהודים מלנצ'יצה הקרובה.
ב- 1941 עבדו יהודי גראבוב לצורכי הגרמנים בסדנות שונות, בעיקר במתפרות. סדנות אלו העסיקו אחוז ניכר של האוכלוסיה היהודית וביניהם גם בעלי-מלאכה מומחים מבין הפליטים. העבודה בסדנות איפשרה פרנסה לגאלית ובלתי- לגאלית. מקור פרנסה למשפחות רבות שימשו גם ההברחה והמסחר הבלתי-חוקי עם האוכלוסיה בסביבה.
בחורף 1941- 1942 התחילו להגיע לעיירה ידיעות על השמדה המונית של יהודים בווארטגאו, שכן גראבוב היתה אחד הישובים היהודיים הקרוב ביותר למחנה-המוות בחלמנו. מכתב האזהרה של הרב מגראבוב, המודיע על המתרחש במחנה חלמנו נכתב בינואר 1942, אך הגיע לגיטו לודז' רק בקיץ אותה השנה. במחצית השנייה לפברואר 1942 נודעו ליהודי גראבוב פרטים נוספים על ההשמדה מפי עדי ראייה שנמלטו ממחנה זה. קבוצת יהודים מהאמידים נמלטו אז מגראבוב אל הגנראלגוברנמנט. לא מעטים מהם נספו בדרך. מבין פליטי לנצ'יצה שנמצאו בגראבוב חזרו אחדים לעירם. אולם רוב היהודים בגראבוב נשארו באין ברירה במקום. באפריל 1942 הגיע תורם: כל 1,240 הוסעו למחנה בחלמנו