כ"ז תשרי ה'תשע"ח

גרמבוב GREBOW

כפר בפולין
מחוז: לבוב
נפה: טארנובז'ג
אזור: גאליציה המערבית ושלזיה
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ-5,080
• יהודים בשנת 1941: כ-172

תולדות הקהילה:
כללי
כפר במרחק של 15 ק"מ לערך מטארנובז'ג, ומרכז קהילתי (מגינה) בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם. הכפר מוזכר בתעודות מן המאה ה- 16. בשנות השישים למאה ה- 19 עלה מספר אוכלוסיו ל- 4,000 נפש, רובם ככולם פולנים. ייתכן שישבו אז במקום 2- 3 משפחות של יהודים. ב- 1921 הגיעו מספר אוכלוסיו ל- 5,080 נפש, מהם 172 יהודים. בנובמבר 1918 פרעו פרעות ביהודי המקום בריונים מתושבי המקום וכן תושבי הכפרים הסמוכים. היהודים הוצאו מבתיהם והוכו, רכושם נשדד, חנויותיהם נהרסו והסחורה נגזלה או הושחתה בידי הפורעים. הפוגרום נמשך 3 ימים והשתתפו בו גם אנשי המיליציה המקומית. רק ביום השני לפרעות הגיעה יחידה קטנה של הצבא הפולני ושמה להן קץ. גם ב- 1919 לא ישבו יהודי גרמבוב בשלווה; השלטונות המקומיים פסלו את רשיונותיהם של הסוחרים היהודים למכירת סחורות, שהיו קצובות אז, כגון סוכר, נפט ונרות ומכירת המצרכים האלה נמסרה לקואופראטיבים פולניים שהוקמו אז במקום, בין השאר כדי לדחוק את רגלי היהודים מן המסחר. הכומר המקומי הטיף אף הוא בכנסייה להחרמת היהודים. בכפר גופא ובסביבה אירעו מקרים של התנפלויות על עוברי-אורח יהודים, הללו הוכו ורכושם נשדד. בשנים 1919- 1921 בא הג'וינט לעזרת יהודי גרמבוב בחלוקת מזון ובגדים לנצרכים. ב- 1928 הוקמה בגרמבוב קופת גמ"ח, גם היא בתמיכת הג'וינט. ב- 1920 התארגן בגרמבוב סניף של ההסתדרות הציונית. בקן "עקיבא". (הוקם ב- 1931) רוכזה הפעולה ההסברתית-תרבותית של בני הנוער היהודי. יצויין שבני הנוער היו יוצאים לחטוב עצים ביער ובכסף שקיבלו תמורת עבודתם היו קונים ספרים בשביל הספרייה היחידה ביישוב יהודי קטן זה, שנתקיימה ליד הקן. בקן "עקיבא" נתקיימו גם שיעורי ערב ללימוד תנ"ך והשפה העברית. עם הכיבוש הגרמני ניחתו על יהודי גרמבוב גזירות כלכליות, הגבלות תנועה וחובת עבודת-הכפייה. פרנסתם של סוחרים ורוכלים יהודים נפגעה. החקלאים היהודים נצטוו לספק מכסות גבוהות של תוצרת חקלאית לשלטונות. ההיטלים הכספיים ושדידת הרכוש רוששו את בני הקהילה. ב- 1940 העמיקה מצוקתם של יהודי גרמבוב. גברים יהודים הועסקו בעבודת הביצורים בקירבת הגבול הסובייטי. במאי 1941 הוכנסו לגרמבוב יהודים שגורשו מכפרי הסביבה. במחצית השנייה של יוני 1941 ניתן צו בדבר גירושם של כל יהודי גרמבוב; הם נדרשו להשאיר במקום את כל רכושם. בצו הגירוש הודגש במיוחד, כי החקלאים שבהם חייבים להקפיד על מסירה מסודרת של משקיהם, ובכלל זה ראשי בקר. ניסיונותיהם של ראשי הקהילה אצל השלטונות הגרמנים האזוריים לדחות את גזירת הגירוש לא הועילו. ב- 24.6.41 גורשו כל יהודי גרמבוב והועברו כנראה לטרנובז'ג, שם רוכזו היהודים מיישובי הסביבה. הגיטו בטארנובז'ג חוסל ביולי 1942, ויושביו הועברו לבאראנוב-סאנדומירסקי, ומשם לגיטו בדמביצה. גורל יהודי גרמבוב היה כגורלם של היהודים בקהילות אלו.