כ"ה אב ה'תשע"ז

דוברה DOBRE

ישוב עירוני בפולין
מחוז: וארשה
נפה: מינסק מאזובייצקי
אזור: וארשה והגליל
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ-1,097
• יהודים בשנת 1941: כ-373
• יהודים לאחר השואה: יחידים ניצלו

תולדות הקהילה:
כללי
שם הכפר דוברה מוזכר לראשונה בראשית המאה ה- 16. הוא היה שייך אז למשפחת האצילים דאבז'ינייצקי. בשנת 1530 קיבלו בעלי הכפר מאת המלך את הזכות להפוך את דוברה ליישוב עירוני ולקיים במקום מדי שבוע יום שוק ו- 3 ירידים שנתיים. היישוב התפתח למרכז מסחר ומלאכה. בשנת 1563 מוזכר לראשונה השם דוברה נובה( דוברה החדשה). היתה זו שכונה חדשה שהתפתחה לצדה של העיירה. מספר התושבים בשני חלקי העיירה הגיע במחצית השנייה של המאה ה- 16 ל- 800. כ- 40 מהם עסקו במלאכה. מלחמות השוודים באמצע המאה ה- 17 הביאו הרס על דוברה ורוב תושביה עברו לגור במקומות אחרים. במקום נותרו רק 150 מתושביה. דוברה התפתחה מחדש בראשית המאה ה- 19. בשנת 1825 התגוררו במקום 384 תושבים. אין ידיעות מדויקות על תחילתו של היישוב היהודי בדוברה. ראשוני היהודים התיישבו בדוברה כנראה במחצית השנייה של המאה ה- 19. פרנסתם היתה על המסחר הזעיר והמלאכה. בעלי המלאכה עסקו ברובם במקצועות המסורתיים של היהודים, כגון חייטות, כובענות וסנדלרות. אחדים מיהודי דוברה ניהלו מסחר בקנה מידה גדול בבקר. במחצית השנייה של המאה ה- 19 הוקם במקום בית מדרש. בדוברה לא היה בית קברות ויהודי המקום נהגו להוביל את מתיהם לקבורה לסטאניסלאבוב. מבין הרבנים שכיהנו במקום ידוע לנו ר' יחיאל מאיר. גם בתקופה שבין שתי מלחמות העולם המשיכו יהודי דוברה להתפרנס ממסחר זעיר וממלאכה. הקהילה הקימה בעיירה קופת "גמילות חסדים" שנתנה לנזקקים הלוואות ללא ריבית. בדוברה פעלו סניפים של המפלגות הציוניות: "הציונים הכלליים" ו"פועלי ציון". ילדי ישראל למדו בחדרים ובבית-הספר הממלכתי הפולני. בשנת 1927 פרצה בעיירה דליקה ורבים מתושביה היהודיים נשארו בלי קורת גג. בעזרתם של יהודי וארשה שיקמו יהודי דוברה את בתיהם. האנטישמיות שגברה בסביבה בשנות השלושים נתנה את אותותיה גם בדוברה. החרם הכלכלי שהוכרז על המסחר והמלאכה היהודיים הכביד על יהודי דוברה. בריונים שהוסתו בידי האנדקים עוררו מהומות בימי השוק השבועי ונהגו להפוך את הדוכנים של הרוכלים היהודיים. דוברה נכבשה בידי יחידות הצבא הגרמני בימים הראשונים של ספטמבר 1939. כבר עם כניסתם החלו חיילי הוורמאכט בחטיפות יהודים לעבודות פרך. בני הקהילה חויבו לשאת על בגדיהם טלאי צהוב עם מגן דוד. ב- 15 בספטמבר 1942 גורשו יהודי דוברה למחנה ההשמדה טרבלינקה. רק יחידים מיהודי דוברה נשארו בחיים. שניים מהם ניצלו בידי איכרים פולניים.