כ"ד כסלו ה'תשע"ח

דלשיצה DALESZYCE

יישוב בפולין
מחוז: קיילצה
נפה: קיילצה
אזור: מחוזות לובלין קיילצה
כ-107 ק"מ מקראקוב
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ- 3,059
• יהודים בשנת 1941: כ- 306

תולדות הקהילה:
כללי
היישוב ד', שהיה בבעלות הכנסייה ובפיקוח הבישופות של קרקוב, הוקם ביזמת הבישוף פיליפ פדנייבסקי, על יסוד פריווילגיה שהעניק המלך זיגמונט אוגוסט בשנת 1569. מראשיתה ישבו בד' גרמנים שעסקו במסחר ובמלאכה. התיישבות יהודים במקום היתה אסורה עד סוף המאה ה-18.
במאה ה-19 התיישבו בד' יהודים, שהתפרנסו ממלאכות שונות ומרוכלות ביישובי הסביבה. היישוב היה בעל אופי חקלאי וחלק מן היהודים החזיקו גם משק חקלאי קטן ליד בתיהם. בין שתי מלחמות העולם היתה בד' קהילה, שבראשה עמד לייזר בקרמן; היו לה בית-כנסת וקופת גמ"ח, והיא העסיקה מלמד וחזן בשכר. בד' היתה קבוצה קטנה של תומכי הציונות, ביניהם כמה יהודים אמידים; ב-1930 נאספו שם 920 זלוטי בעבור קרן היסוד. בשנות ה-30 המאוחרות הורע המצב הכלכלי ביישוב, ויהודים נאלצו לעזוב את ד' בחיפוש אחר מקורות פרנסה. מרביתם התיישבו בקיילצה (ע"ע) או בערים מרכזיות אחרות במחוז. ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה היו בד' רק 200 יהודים לערך.
עם כניסת הגרמנים, בספטמבר 1939, פרצו בד' מהומות אנטי-יהודיות. איכרים פולנים, בעידודו של איש הס"ס דוקרט, בזזו חנויות יהודיות, היכו יהודים ברחובות ופרצו לבתים של יהודים בחיפוש אחר דברי ערך ורכוש. המהומות נמשכו כמה שבועות.
בד' הוקם יודנראט שהיה כפוף לראש הז'נדרמריה במקום, ה"פולקסדויטשה" סיילינה. בינואר 1941 רצחו ז'נדרמים גרמנים 11 יהודים, ביניהם מאיר מאכטינגר ואברהם ציטרבאום שנתפסו בהברחת תרופות. ככל הידוע לא הוקם בד' גטו והיהודים המשיכו לגור בבתיהם. הם חויבו להעמיד לרשות הגרמנים עובדי כפייה.
בספטמבר 1942 פונו יהודי ד' לגטו בידזנטין (ע"ע), שבו ריכזו הגרמנים את יהודי האזור לפני גירושם להשמדה. עוד באותו החודש שולחו יהודי ד', יחד עם עוד 2,700 יהודים לערך שרוכזו בבודזנטין, למחנה ההשמדה טרבלינקה. בעת הגירוש עלה בידי אחדים מהם להסתתר אצל מכרים פולנים. בסתיו 1942 וב-1943 אסרו הגרמנים את סטניסלב פורמנק ואת מיכאל מלרצקי, תושבי ד', באשמה שהסתירו יהודים וסייעו בהצלתם.