ד' כסלו ה'תשע"ח

שווייצ'יה SWIECIE

 

עיר בפולין
מחוז: פומרניה
נפה: שווייצ'יה
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-6,557

·  יהודים בשנת 1941: כ-80

תולדות הקהילה:
 

ש', עיר עתיקה בחבל פומרניה, שוכנת בצומת דרכי מסחר ראשיות. במאה ה-12 היתה במשך זמן קצר בירתה של נסיכות פומרניה. בשנת 1309 השתלטו עליה אבירי הצלב. במרוצת המאה ה-10 ובתחילת המאה ה-15 נלחמו הפולנים באבירי הצלב כדי להחזיר את העיר לריבונותם. המלחמות על השליטה בש' פסקו רק ב-1466 עם חתימת חוזה השלום בטורון; ש' צורפה לממלכת פולין ומאז התקיימו בה כינוסים של ה"סיימיקים" ואספות אזוריות של האצילים הפולנים). בשנת 1772, בעקבות חלוקתה הראשונה של פולין, נכללה ס' בפרוסיה.
ש' התפתחה באיטיות רבה בגלל השטפונות התכופיר שניתקו אותה מנתיבי התחבורה, ובמחצית השנייה של המאה ה-19 העתיקה ממשלת פרוסיה את העיר למקום גבוה יותר. בשנת 1888 חוברה העיר למסילת הברזל החדשה שהוליכה לגדנסק (דנציג), וכעבור זמן מה נוסדו בה בית-חרושת לסוכר וטחנות-קמח. בתום מלחמת העולם הראשונה הוחזרה ש' לפולין.
ש' נכבשה בידי הגרמנים בראשית ספטמבר 1939 ,וימים מעטים אחר-כך נערכו בפרברי העיר הוצאות להורג המוניות של תושבים מכל חבל פומרניה.
אין לנו מידע על בואם של היהודים הראשונים לש'. נראה שהקהילה המקומית התארגנה במרוצת המאה ה-19וב-1885 הגיעה לשיא גודלה - 495 נפשות. מאז ואילך גברו גם בש' תהליכי היציאה לערים גדולות וההגירה, בקרב הצעירים בעיקר, והקהילה הלכה והתמעטה. יהודי ש' התפרנסו ממסחר. האמידים שבהם סחרו בעץ ובתבואה, והאחרים היו ברובם חנוונים וסוחרים זעירים.
ב-1899 הוקם בש' בית-כנסת וקודש בית עלמין יהודי. לקהילת ש' לא היה רב משלה והיא נזקקה לרב בקהילת גרודז'יונדז (ע"ע). ילדי הקהילה למדו בבית-הספר הכללי, וחלקם למדו לימודי דת מפי מלמדים פרטיים.
תהליכי המעבר לערים הגדולות וההגירה נמשכו ביתר שאת בימי מלחמת העולם הראשונה ולאחריה, כשש' הוחזרה לפולין. מבין תושבי המקום הוותיקים נותרו רק קומץ יהודים, אבל בתום המלחמה הסתפחו לקהילת ש' הקטנה גם היהודים תושבי העיירות נובה וגנייב וכמה כפרים סמוכים לש', ובשנות ה-20 המוקדמות התיישבו בש' יהודים ממקומות שונים בפולין הקונגרסאית לשעבר. ב-1923 ישבו בכל נפת ש', לרבות 15 כפרים, 153 יהודים. מרכז הקהילה המשותפת ומשרדיה שכנו בש'.
בתקופה זו התפרנסו יהודי ש' מחנוונות ומלאכה. לפי רשומות העירייה מ-1938 היו היהודים בעליהן של 20 חנויות, 10 מהן לדברי הלבשה, 7 למזון, 3 חנויות לדשנים וכימיקלים ו-4 חנויות אחרות. כמו-כן היו אז בעיר 6 בעלי מלאכה יהודים - שני סנדלרים, קצב, תפר, טוחן בעל טחנת קמח ו:על מקצוע נוסף שעיסוקו לא נרשם.
בראשית ספטמבר 1939' מיד עם כיבושה של ש' בידי הגרמנים, ניסו מקצת היהודים לברוח לדרום פולין. קבוצה של יהודים שנמלטו מש' וממקומות אחרים באזור נתפסה בידי הגרמנים מדרום לעיר, וכל אנשיה שולחו למחנה וארלוב והוצאו שם להורג. ב-15 בספטמבר 1939 נעצרו 73 יהודים מש', בפקודתו של מפקד האזור מ' ראמפ, וב-8,7 באוקטובר הוצאו גם הם להורג בביתיהקברות היהודי של ש', מלבדם נרצחו שם גם יהודים ממקומות אחרים שהיו מאושפזים בבית-החולים הפסיכיאטרי של ש'.
זמן קצר אחר-כך פוצצו הגרמנים את בית-הכנסת והרסו את בית-הקברות היהודי. ב-15 בנובמבר 1939 דיווח ד"ר רידר, מפקד ה"איינזצגרופה" שפעלה באזור, שבעיית היהודים בפומרניה "מצאה את פתרונה" - רוב היהודים הוצאו להורג בירי והערים כבר "מטוהרות מיהודים" ל"יודנריין") ; אחת הערים הראשונות ש"טוהרו" היתה ש'.