ג' אייר ה'תשע"ז

שניאדובה SNIADOWO

 

עיר בפולין
מחוז: ביאליסטוק
נפה: לומז'ה
אזור: וארשה והגליל
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-869

·  יהודים בשנת 1941: כ-386

תולדות הקהילה:
 

הכפר שניאדובו נמצא 17 ק"מ מדרום ללומז'ה, על הככיש וארשה-לומז'ה. שניאדובו מוזכרת במקורות מתקופת המלך ולאדיסלאב יאגיילו (1386- 1434). שמה הקודם היה סמולודובו. בשנת 1405 נבנתה במקום הכנסייה הראשונה. ההתפתחות המזורזת של המקום החלה לאחר מלחמות השוודים, באמצע המאה 17^ה. במחצית השנייה של אותה מאה היה הכפר בבעלותו של סטניסלאב אוגנייבסקי, שהודות לשתדלנותו זכה לקבל בשנת 1699 מהמלך אוגוסט השני רשות לקיים 4 ירידים בשנה. בשנת 1703 קיבל היישוב מעמד של עיר על סמך החוק המגדבורגי. באותה שנה גם הוחלף שמו לשניאדובו. במאה ה-18 היה הכפר בבעלותו של מסדר הישועים ולאחר מכן בבעלות של משפחות אצולה. ראשיתו של היישוב היהודי בשניאדובו היתה במחצית השנייה של המאה ה-16 בערך. היישוב נכלל אז בתחום שיפוטה של קהילת טיקוצ'ין (טיקטין), הגדולה בקהילות האיזור. בסוף המאה ה-17 כבר נמצאה בשניאדובו קהילה יהודית עצמאית ומאורגנת. בראשית המאה ה-19 שירתו רבה של שניאדובו ושאר כלי הקודש את צורכי הקהילה המתחדשת בעיר לומז'ה. בין רבניה של שניאדובו ידועים לנו שמותיהם של ר' אברהם אבלי, ר' זאב וולף ור' פישל, מחבר "חמדת שלמה" - במחצית הראשונה של המאה ה-19 ; ר' משה בורנשטיין ור' לייב חנס - במחצית השנייה של המאה ה-19 ; ר' מרדכי-חיים ב"ר יוסף סוקולובר, ששירת את הקהילה בשנים 1907 - 1912, ר' יעקב קלפפיש, שהיה רבה של העיר בשנות העשרים של המאה העשרים ור' א' חן, ששימש את הקהילה ערב השואה. החל מן המאה ה-16 היוו תושביה היהודים של שניאדובו יותר מ-%80 מכלל אוכלוסיית העיר. בית הכנסת העתיק מן המאה ה-16, שהיה בנוי בסגנון גותי מפואר, עוד עמד על תלו בסוף המאה ה-19. לא ידוע מה היה גורל היישוב היהודי במקום בתקופת שלטון המסדר הישועי בשניאדובו. מכל מקום, לא ידוע על הגבלת מגוריהם בתקופה ההיא. לפי נתונים חלקיים של המפקד משנת 1765 היו בקרב היהודים בשניאדובו 10 בעלי מקצועות מוגדרים: 3 חייטים, 3 חנוונים, פונדקאי אחד, עושה סרטים אחד, דווד אחד, וכן מו"צ אחד. עיקר פרנסת היהודים בעיירה גם במאה 19^ה היה ממלאכה וממסחר זעיר. מיקומה על הדרך מלומז'ה לווארשה סייע להתפתחות העיירה. לקראת סוף המאה ה-19 היו בשניאדובו 19 חנויות יהודיות וכל המרכז המסחרי בעיירה הוקם בידי יהודים. בשנת 1892 היו 16 מתוך 50 בעלי המלאכה בשניאדובו יהודים ו-14 מתוך 34 בעלי מלאכה בעלי תעודת "אומן" היו יהודים; ביניהם היו 6 חייטים, 5 נפחים ו-3 סנדלרים. במלחמת העולם הראשונה גורש היישוב היהודי בשניאדובו בפקודת המפקד העליון של הצבא הרוסי. ממכה זו לא התאוששה העיירה. מ-1,300 יהודים בערך שישבו בשניאדובו בסוף המאה ה-19 נותרו בה בשנת 1921 רק 386. הרוב עברו ללומז'ה או היגרו לארצות שמעבר לים. בתקופת פולין העצמאית התפרנסו היהודים בדוחק רב ובשנות ה-30 המאוחרות סבלו ממשמרות החרם שהוצבו בפתח החנויות היהודיות. לפעמים פגעו כנופיות של בריונים מקומיים בסוחרים יהודיים בשוק. שתי התפרעויות קשות במיוחד היו ב-1 בנובמבר 1936 וב-7 במרס 1938. בשני המקרים הושב הסדר על כנו רק לאחר שמפקד המשטרה המקומי הזעיק כוחות משטרה מלומז'ה. נמסר על פעילות של סניפי מפלגות ציוניות וכן של מפלגות אחרות בנות אותה תקופה בשניאדובו, אולם אין בידינו ידיעות מפורטות על כך. בימי מלחמת העולם השנייה היה גורל יהודי שניאדובו כשאר יהודי הסביבה. ביוני 1941, מיד עם כיבושה של שניאדובו בידי הגרמנים, נחטפו יותר מ-50 יהודים והוצאו להורג. היתר הועברו לגטו לומז'ה. משם הם הועברו ב-2 בנובמבר 1941, יחד עם כל יהודי הגטו, למחנה מאסף בזאמברוב, ומשם בינואר 1943 למחנה ההשמדה אושוויץ.