כ"ה כסלו ה'תשע"ח

שצ'אווניצה ויז'נה SZCZAWNICA WYZNA

 

כפר בפולין
מחוז: קראקוב
נפה: נובי טארג
אזור: גאליציה המערבית ושלזיה
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-1,671

·  יהודים בשנת 1941: כ-199

תולדות הקהילה:
 

זמן קצר לאחר כיבוש המקום בידי הגרמנים קבעו אנשי הגיסטאפו תחנה משלהם בשצ'אווניצה ויז'נה, כדי לפקח מקרוב על אזור הגבול עם סלובאקיה. כתוצאה מכך סבלו יהודי שצ'אווניצה ויז'נה יום-יום מהתנכלויות הגיסטאפו. בשל הקירבה אל הגבול הוטלו על היהודים הגבלות תנועה חמורות, והדבר הכביד על השגת מזון והעמיק את מצוקתם. ב- 28.4.1942 רצחו הגרמנים 9 יהודים במקום, בתואנה שהם "קומוניסטים". הקרבנות נקברו בבית-העלמין היהודי בקרושצ'יינקו. בימים 28- 30 באוגוסט, 1942 גורשו יהודי שצ'אווניצה ויז'נה לנובי-טארג. לפי הוראת הגרמנים היה על היהודים לנעול את בתיהם ולמסור את המפתחות לראש הכפר. חולים וקשישים נרצחו במקום. הנותרים הובלו לנובי-טארג, שם רוכזו יהודים מכל הסביבה. לאחר סלקציה בנובי-טארג שולחו רובם למחנה המוות בבלז'ץ, ו"הכשירים לעבודה" למחנות-העבודה. זה היה גם גורלם של יהודי שצ'אווניצה ויז'נה.

במלחה"ע ה - II

כפר נופש וקייט בהרי הקארפאטים. במאה ה-18 כרו בסביבה עפרות נחושת. במקום נמצאו מעיינות של מים מינראליים, טובים לריפוי. ב-1928 הקים בעלי-הכפר דאז, יוזף שאלאי, בית-מרפא, שהיה פופולארי מאוד בעשורים האחרונים של המאה ה-19, וגם במאה ה-20 משך אליו המקום מאות מבריאים ונופשים.
בקרבת ש' ו' הוקמה מחצבה; בעיקר של אבני סיד. עד לזמן שהוכשר הכפר למקום מרפא וקייט, התפרנסו תושביו מחקלאות הררית (מרעה ועדרי-צאן). ואולם למן המחצית השנייה של המאה ה-19 היה עיקר פרנסתם על השירותים למתרפאים ולקייטנים (אכסניות, מסעדות, מסחר במזכרות וכד"). מ-1874 עברה ש' ו' לבעלותה של האקדמיה למדעים בקראקוב.
משפחות יהודיות אחדות ישבו בכפר בטרם היה למקום- מרפא. לאחר שיצאו מוניטין לסגולות הרפואיות של מעיינותיו, החלו בשנות ה-80 וה-90 למאה ה-19 לבוא אליו גם יהודים, שביקשו מזור למחלותיהם. המבריאים היהודים היו זקוקים לשירותים מיוחדים (מזון כשר, מקווה-טהרה, מקום תפילה בציבור) ואז הלך וגדל מספר התושבים היהודים בש' ו'. ב-1921 ישבו בש' ו' 199 יהודים מכלל 1,671 תושביו.
היישוב היהודי בש' ו' היה קשור ביישוב שבקרושצ'יינקו (אף הוא מקום מרפא וקייט הסמוך לש' ו'), ותחילה אף כיהן רב אחד בשני המקומות הללו. ב-1890 נתמנה ר' נחום ב"ר יהושע בוימל לרבן של קרושצ'יינקו וש' ו' ושירת את עדותיו ואת קהל המבריאים עד לפטירתו ב-1926, את כיסאו ירש בנו ר' יואל משה (נפטר ב-1937), נראה שעם פטירתו של ר' נחום נפרדה רבנות ש' ו' מקרושצ'יינקו, שכן בש' ו' נתקבל לכהן בנו השני, ר' נפתלי הירץ, בעל "אמרי שפר", שכיהן במקום בשנים 1927-1926, ולאחר ששהה בארצות-הברית בשנים 1938-1927 חזר לש' ו' וישב שם עד 1939, עת יצא שוב לארצות-הברית. ב-1958 עלה ר' נפתלי הירץ לישראל (נפטר ב-1975 בירושלים).
ב-1905 הקים הרופא היהודי ד"ר רודולף האמרשלאג בית-מרפא בשם "נאדז'ייה" (התקווה) לבני נוער יהודי לומד שבאו לבקש מרפא בש' ו'. את הטיפול הרפואי ואת הפנסיון קיבלו החולים חינם. ד"ר האמרשלאג עמד בראש המוסד עד 1914. ב-1920 פתח שוב המוסד את שעריו לתלמידים יהודים חולים.
בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם היו אנשי-ציבור מקומיים, בצירוף המתנדבים מקרב המבריאים היהודים, מארגנים מדי שנה בשנה ועד בשם "עזרת חולים". מטרתו של ועד זה היתה לעזור למבריאים עניים, שבאו מכל רחבי פולין, בטיפול רפואי חינם, באיכסון ובמזון במחיר זול, ואף חינם. יצויין שהנהלתם של בית-הרחצה ושל המעיינות נתנה ל"עזרת חולים" הנחות ניכרות למטופלים על-ידה. ב-1912 נתקיים בש' ו' סניף של ועד ההסתדרות הציונית בגאליציה המערבית. בתקופה שבין שתי המלחמות היה בש' ו' סניף של "הציונים הכלליים", וחבריו פעלו גם בקרב המבריאים והקייטנים (איסוף כספים למען הקק"ל, ארגון נשפים, הרצאות). בבחירות לקונגרס הציוני ב-1929 נתנו השוקלים (מהם כנראה היו גם כמה וכמה מבריאים) את קולותיהם כלהלן ; 60 ל"הציונים הכלליים", 3 ל"המזרחי" ו-2 ל"ציונים-רביזיוניסטים".