כ"ט אייר ה'תשע"ז

שצ'וצ'ין SZCZUCIN

 

עיר בפולין
מחוז: קראקוב
נפה: דומברובה
אזור: גאליציה המערבית ושלזיה
שפך הנהרות דונאייץ וויסלוקה
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-1,600

·  יהודים בשנת 1941: כ-492

·  יהודים לאחר השואה: מעטים

תולדות הקהילה:
 

ככפר מוזכרת שצ'וצ'ין בתעודות משנת 1326; מעמד של עיר ניתן לה ב- 1745; מעמד זה אושר על-ידי השלטונות האוסטריים ב- 1786. שצ'וצ'ין שכנה בשפך הנהרות דונאייץ וויסלוקה אל הוויסלה; במאות ה- 17 וה- 18 עברה בה הדרך שהוליכה להונגריה. לאחר חלוקת פולין ב- 1772, סיפוחו של האיזור לאוסטריה (גאליציה) והקמת פולין הקונגרסאית, נמצאה שצ'וצ'ין שוכנת על גבול גאליציה ופולין הקונגרסאית. בתחנת-המכס בשצ'וצ'ין עברו הסחורות מרוסיה אל טארנוב הסמוכה, ומשם אל רחבי גאליציה והאימפריה האוסטרית. בשצ'וצ'ין נתקיימו ימי שוק שבועיים וימי יריד שנתיים, ובהם רוכז המסחר בכרוב-הנפוס. בסחר-המעבר עברו דרך שצ'וצ'ין מפולין הקונגרסאית עדרי-חזירים, ואל פולין ואף לגרמניה נשלחו אווזים, נוצות וביצים. נוצרו גם התנאים לעיסקי- הברחה. העיירה היתה בנויה בתי-עץ ועל כן פקדוה דליקות גדולות בשנים - 1888, 1903, 1912. ב- 1906 חוברה העיירה אל קו מסילת-הברזל. כבר בימיה הראשונים של מלחמת-העולם הראשונה נהרסה העיירה במתקפה הרוסית הגדולה. הרוסים ישבו במקום עד מאי 1915 ב- 1934 הוצפה שצ'וצ'ין בשיטפון עז, ולא היה בה בית שלא ניזוק. בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם חדלה שצ'וצ'ין מלהיות עיר-גבול, והתפתחותה נבלמה. מבחינה אדמיניסטראטיבית לא הוכר מעמדה של שצ'וצ'ין כעיר. ראשוני היהודים בשצ'וצ'ין התיישבו בה במחצית השנייה של המאה ה- 18. הם עסקו בעיקר בחכירה ובפונדקאות. במאה ה- 19 עם פיתוחו של סחר-המעבר היו יהודי שצ'וצ'ין רוב העוסקים בו, והיו שגם בהברתה שלחו ידם. הרוכלים היהודים חיזרו על הכפרים כדי לקנות ביצים, נוצות, אווזים וגרעיני כרוב-הנפוס, ואילו הסוחרים איחסנו את הסחורה ומכרוה בימי שוק ויריד, או העבירוה לחו"ל. כמה מסוחרי שצ'וצ'ין היהודים השתתפו גם בירידים שמעבר לגבול, בערי פולין הקונגרסאית. אולם את התפתחותו של היישוב היהודי בשצ'וצ'ין בלמו אסונות הטבע (בדליקה של 1888 עלו באש 12 בתי יהודים, וב- 1912 כמה עשרות בתים). בשיטפון הגדול של 1934 ניזוקו כמעט כל בתי היהודים. בעת השיטפון היתה גם סכנה לחיי-אדם. בין השאר צויין לשבח היהודי אמיל זיידן שהציל בסירתו בסכנת מוות ממש יותר מ- 70 איש מפני הטביעה במים הגואים. העיירה ובעיקר בתיהם של היהודים במרכזה, נהרסו כאמור כמעט כליל בעת המתקפה הרוסית ב- 1914. בהיות העיירה סמוכה לטארנוב, חי היישוב היהודי בה בצילו של היישוב היהודי הגדול בטארנוב. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם היו בעיירה 32 חנויות, 3 מאפיות, מסבאה אחת, וכולן בידי היהודים, ובסמוך לעיירה מישרפת-יי"ש, 2 טחנות-קמח, מלבנה - הללו בבעלות יהודית או בחכירתם. שאר המפרנסים היהודים עסקו ברוכלות או במלאכה. גם הרופא המקומי ועורך-הדין היו יהודים. תחילה היה הישוב היהודי בשצ'וצ'ין כפוף לקהילת טארנוב. במחצית השנייה למאה ה- 19 זכה לקהילה עצמאית, על מוסדותיה. בין רבני המקום ידועים לנו שמותיהם של ר' יצחק ב"ר משה הורוביץ, שנתמנה לרבה של שצ'וצ'ין ב- 1884, ולאחר פטירת אביו ב- 1894, האדמו"ר מרוזבאדוב, זכה גם בכתר האדמו"רות ועמד בראש עדת החסידים לבית דז'יקוברוזבאדוב. כעבור כמה שנים עבר לטארנוב, שם קבע את חצר האדמו"רות שלו. ב- 1900 כיהן כרבה של שצ'וצ'ין ר' מרדכי דוד טייטלבוים שעבר לכהן כדומ"ץ בדרוהוביץ' ומשם עלה לארץ-ישראל. ב- 1904 ישב על כס הרבנות בשצ'וצ'ין ר' אלטר מאיר הורוביץ. בישוב היהודי נתקיימו כל חברות הצדקה והמוסדות האחרים שהיו מקובלים בקהילות ישראל בגאליציה. בנוסף להן הוקמה ב- 1900 אגודת "נשים רחמניות" ומטרתה להושיט עזרה ליולדות עניות. ב- 1901 הוקם בשצ'וצ'ין סניף של ההסתדרות הציונית שבמערב גאליציה, גליל טארנוב. ב- 1917 חידשה האגודה הציונית בשצ'וצ'ין את פעולותיה, ושנה לאחר-מכן כבר מנתה כ- 100 חברים. בעיירה ובסביבתה נמכרו כ- 200 שקלים. ב- 1919 נוסדה ספרייה יהודית, ולידה אולם-קריאה. בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם פעלו בשצ'וצ'ין סניפים של "הציונים הכלליים", של "המזרחי" וכן של הנוער העברי "עקיבא". בין החרדים ובוועד הקהילה פעלו חברי "אגודת-ישראל". בתחום התרבות והחינוך התרכזה הפעולה סביב הספרייה ואגודת "תרבות", שארגנה קורסים ללימוד השפה העברית והקימה חוג לחובבי דראמה. שצ'וצ'ין נכבשה בידי הצבא הגרמני ב- 8 בספטמבר 1939. ב- 12 באותו חודש רצחו חיילי הוורמאכט, בבניין בית-הספר כ- 40 פליטים, רובם יהודים, וכן כ- 70 שבויי-מלחמה פולנים, ואת גופותיהם העלו באש. היה זה עונש על מקרה רצח של חייל גרמני בשצ'וצ'ין. כעבור זמן-מה נצטוו יהודי שצ'וצ'ין לשאת סרט ועליו מגן-דוד, לעבוד בעבודת-כפייה (בעיקר באחוזות פולניות בסביבה), וכן נאסרה עליהם היציאה מן העיירה. במקום הוקם יודנראט, שדאג לארגון כלשהו של חיי היום-יום של יהודי שצ'וצ'ין (במאי 1942 ישבו במקום 776 יהודים). בשנים 1940- 1941 הגיעו אל שצ'וצ'ין פליטים יהודים מקראקוב, וביולי 1941 נתווספו כמה משפחות של יהודים מכפרי הסביבה. כדי להקל על הפליטים ועל תושבי המקום העניים, הוקם בשצ'וצ'ין עוד קודם לספטמבר 1941 סניף של י.ס.ס.; בפברואר 1942 היו בטיפולו 120 יהודים. כבר במחצית הראשונה של 1941 היה בשצ'וצ'ין בית-מחסה לפליטים מקראקוב ובו שוכנו 45 איש. באפריל, או בתחילת מאי 1941, נפגעו החוסים בו ממגפת טיפוס-הבהרות. בשצ'וצ'ין פעל גם מטבח ציבורי לעזרת הנצרכים. במחצית הראשונה של 1942 התחילו הגרמנים, כבשאר ישובי הסביבה, ברצח יהודי שצ'וצ'ין. ב- 16 או ב- 17 במארס נורו למוות כמה אנשים. לאחר "האקציה" הראשונה, שנרצחו בה זקנים וחולים, ניסו יהודי המקום להקים ביוני 1942 בית- מלאכה שהיה אמור להעסיק 35 חייטים, 8 סנדלרים, 5 זגגים. אך הדבר לא יצא כנראה לפועל, שכן בתחילת יולי לא נתקבל עדיין האישור להקמת הסדנה, ולאחר-מכן נתרוקנה שצ'וצ'ין מיהודיה. מקצת היהודים שולחו למחנות-עבודה ורובם לדומברובה-טארנובסקה. יחידים בלבד מיהודי שצ'וצ'ין ניצלו במקומות מסתור שנמצאו אצל פולנים