כ"ו כסלו ה'תשע"ח

שצ'ז'ץ SZCZERZEC

 

עיר בפולין
מחוז: לבוב
נפה: לבוב
אזור: גאליציה המזרחית
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ- 936

·  יהודים בשנת 1941: כ- 850

תולדות הקהילה:
 

כבר במאה ה- 12 התקיימה שצ'ז'ץ כמקום מבצר. ב- 1397 אישר המלך את הקמת שצ'ז'ץ כיישוב עירוני מלכותי והעניק לה מעמד של עיר. העיר נהרסה ב- 1516 וב- 1620 על-ידי הטאטארים, וב- 1656 המיטו עליה הרס רב השוודים. ב- 1570 פקדה את שצ'ז'ץ המגפה השחורה, שהפילה בה חללים רבים. במאה ה- 18 עברה העיר לבעלות פרטית של האצולה. לאחר כל האסונות האלו, שרוקנו כמעט לחלוטין את העיר מתושביה, שוב החל בה התליך של שיקום. במאה ה- 17 כרו בסביבה גופרית, וגבס במשך כל תקופת קיומו של היישוב. ב- 1780 התיישבו במקום כתריסר משפחות גרמנים מנוניטים, ונטשוה במחצית השנייה של המאה ה- 19. בתקופה האוסטרית גדלה העיר, אולם בעת מלחמת- העולם הראשונה נהרסו בה בתים רבים. אוכלוסיה נתמעטו כב-40%, והיא לא שבה למצבה הקודם עד מלהמת-העולם השנייה. על יהודים יחידים שישבו בשצ'ז'ץ נמסר בתעודות מ- 1629, היישוב היהודי התפתח בשצ'ז'ץ בתקופת היותה בבעלות האצולה. ב- 1765 נמצאו בידי היהודים 2 בתים בכיכר השוק (בידי הנוצרים 5 בתים) וברחובות העיר - 30 בתים בידי היהודים, לעומת 46 שבידי הנוצרים. כמו כן נמצאו בעיבוריה של שצ'ז'ץ 411 בתים - בקתות של התושבים הלא-יהודים שעסקו בחקלאות. היהודים ריכזו בידיהם את המסחר, ואילו המלאכה היתה בתקופה ההיא בידי הנוצרים. מוזכרים בעת ההיא 4 קצבים יהודים. במאה ה- 19 התגבש הרוב המוחלט של היהודים באוכלוסי העיר, ויחס זה. לא נשתנה עד מלחמת-העולם השנייה. עיקר פרנסתם של היהודים המשיך להיות המסחר, רובו זעיר ורוכלות, ובמאה ה- 19 וה- 20 - המלאכה על מקצועותיה. בסוף המאה ה- 19 והמאה ה- 20 ישבו בעיר שני רופאים יהודים ועורך-דין אחד. משפחה אחת (4 נפשות) התפרנסה על החקלאות, וב- 1928 היו ברשותה 22 דונאם אדמה ו- 2 ראשי-בקר. עד תחילת המאה ה- 18 היתה שצ'ז'ץ מסונפת לקהילת קומארנו, וב- 1717 החליט.ועד מדינת רייסן על עצמאותה של קהילת שצ'ז'ץ. בעליה של קומארנו עירער על החלטה זו עוד ב- 1754, אולם בלא הצלחה. ב- 1770 כיהן כרבה של שצ'ז'ץ ר' לייבוש ב"ר אפרים, וממנו ירש בנו ר' אפרים-יצחק, שעבר ב- 1823 לכהן כדומ"ץ בפשמישל, שם נפטר ב- 1843. ר' אפרים הותיר שני חיבורים שחיבר, "משנה ראשונה" ו"משנה אחרונה". שנים רבות ישב על כס הרבנות בשצ'ז'ץ ר' אליעזר הלוי איש הורוויץ (בנו של ר' יצחק אב"ד הורוחוב, ברודי ואה"ו). בסוף שנות כהונתו, שנמשכה כ- 70 שנה,. עבר לזלוז'צה. ממנו קיבל, כנראה, ר' בנימין וולף שנבלום, שגם הוא האריך ימים במשרתו עד מלחמת-העולם השנייה. מאחר שהיהודים היו רוב מוחלט בקרב אוכלוסי העיירה היו גם נציגיהם הרוב במועצת העיירה, למן הזמן שהונהגו בה בחירות בתקופה האוסטרית ב- 1878, וכן בתקופת שלטון פולין ועד ערב מלחמת-העולם השנייה. גם ראש-העיר היה יהודי ולא אחת איחד בידיו את המשרות של ראש- הקהילה ושל ראש-העיר (כך למשל, ב- 1934 קיבלו היהודים במועצת העיריה 9 מאנדאטים, הפולנים - 2 והאוקראינים - מאנדאט 1). החוגים הציוניים בעלי ההשפעה בעיירה התארגנו בשנים 1902- 1904 (שמואל לופט, ראש הקהילה וראש העיר היה ציוני). ב- 1913 הוקם חוג פועלי ציון, אולם חבריו היו מועטים. ב- 1911 הקימו הציונים בית-ספר עברי משלים, ובו למדו תחילה 45 תלמידים ואחר-כך רק 25 תלמידות. לאחר שהעיירה שוקמה מן ההרס שנגרם לה בעת מלחמת-העולם הראשונה, (בשנים הראשונות לאחר המלחמה תמך הג'וינט במלאכת השיקום) התפתחה ההסתדרות הציונית המקומית, הוקמו הארגונים אחוה והשחר וכן בית"ר (ב- 1930). ליד הארגונים נתקיימו ספריה, חוג לדראמה, וב- 1927 הוקם אף בית-עם מתרומתו של יעקב גלבארד, ראש הקהילה וראש העיר דאז. ב- 1930 שוב נפתח בית ספר עברי משלים, הפעם מיסודה של "תרבות". בבית-ספר זה למדו כ- 90 תלמידים, ואילו את השכלתם הכללית קיבלו ילדי ישראל בבית-הספר העממי הכללי בן 7 כיתות. השפעה גדולה בשצ'ז'ץ נודעה לציונים הכלליים ולרביזיוניסטים. לקונגרסים הציונים נמכרו בממוצע כ- 100 שקלים. לציונים היה הרוב בוועד הקהילה וכן בנציגות היהודית במועצת העיריה. בבחירות לסיים נתנו יהודי שצ'ז'ץ את רוב קולותיהם לרשימה הציונית הלאומית (ב- 1922 הצביעו בס"ה 345 יהודים, מהם 315 בעד הרשימה הציונית). גם בערוב קיומו של היישוב היהודי בשצ'ז'ץ יצאו לו מוניטין בכל הקהילות בגאליציה. הדבר בא לידי ביטוי באמירה, שלפיה מפסיקים חברי מועצת העיריה את ישיבתם בהגיע עת תפילת מנחה ומעריב, ומקיימים בו במקום מניין. אין בידנו ידיעות על קורותיהם של יהודי שצ'ז'ץ בימי מלחמת-העולם השנייה, חוץ מנתונים מועטים על השמדת הקהילה. ואכן באוגוסט 1942 שולחו כ- 180 יהודים משצ'ז'ץ לבוברקה. שאר יהודי שצ'ז'ץ שולחו ב- 29.11.1942, או ב- 30.11.1942, למחנה-ההשמדה בבלז'ץ